האורגנואידים הושתלו בבלוטות הרוק התת-לסתיות של עכברים עם מערכת חיסון מדוכאת, והרקמה האנושית שרדה והשתלבה בבלוטות כעבור יותר מ-40 יום. החוקרים מקווים שהטכנולוגיה תסייע בעתיד לחולים עם יובש כרוני בפה, אך מציינים שהדרך ליישום בבני אדם עוד ארוכה.
חוקרים אמריקאים ניתחו נתונים רפואיים של יותר מ-30 אלף איש ומצאו כי סרטן המעי הגס והחלחולת אובחן ב-0.7% מהמנותחים לעומת 1.7% מאלה שטופלו באנטיביוטיקה בלבד - ירידה של 58% בסיכון היחסי. ראש המחקר מדגיש כי אין בממצאים כדי לקבוע שיש להסיר את התוספתן לשם מניעת סרטן.
חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בחנו מחדש את מגבלות הגיל המשמשות ב"שעונים המולקולריים", ולפי ממצאיהם ייתכן שבעלי חיים התקיימו כבר לפני כ-800 מיליון שנה. המחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, אינו מוכיח קיומם של בעלי חיים מסוימים באותה תקופה, אלא בוחן מחדש את טווח הזמן האפשרי למוצאם.
השרידים נמצאו על ממצאים ארכיאולוגיים מסוף תקופת הקרח, והניתוח העלה כי הצבע הופק ממינרל שהיה צורך לכרות ולעבד במיוחד. עד כה רוב הפיגמנטים המוכרים מאותה תקופה היו אדומים, צהובים או שחורים.
המבנים, שכונו "אטרקטורים גליים היפרבוליים", עמידים בפני פגמים ונשמרים בטווח תדרים רחב. האפקט הודגם בניסוי על גלים מכניים במטא-חומר מלאכותי, כך לפי פרסום ב-Nature Physics.
במחקר הראשון נמצא כי אפשר לקבוע את הרכב האוקיינוס לפי חלקיקי קרח הנפלטים מבקיעים באזור הקוטב הדרומי, כך שחללית לא תידרש לחדור את מעטפת הקרח; מחקר שני מצא כי מיקרואורגניזמים ארציים מסוימים שורדים תנאים הקרובים לאלה המשוערים באוקיינוס טוב יותר משנחשב עד כה.
האלגוריתם יגבש השערה, יגדיר את הניסוי הדרוש, יעביר הוראות לציוד רובוטי, ינתח את התוצאה ויתכנן על בסיסה את הסבב הבא. בשלב הראשון תשמש הטכנולוגיה באיתור ובפיתוח תרופות, ובחברה מדגישים כי אין מדובר בהוצאת המדענים מהתהליך אלא באוטומציה של מחזורי ניסוי שגרתיים.
קבוצת חוקרים בינלאומית השוותה גנומים של 103 מינים מכל 21 משפחות העטלפים לצד נתונים על עשרות ממצאי מאובנים, ובנתה את עץ האבולוציה המפורט ביותר שלהם עד כה. לפי המחקר, אירופה ואפריקה היו מרכזים מוקדמים חשובים במיוחד באבולוציה שלהם. המחקר פורסם בכתב העת Nature.
האות אותר באמצעות הרדיו-טלסקופ MeerKAT בדרום אפריקה, ומדובר במדידה הישירה הראשונה של עוצמת השדה המגנטי של כוכב לכת מחוץ למערכת השמש - לפחות 1250 גאוס. לתגלית אין כל קשר לאותות של ציוויליזציה תבונית, הדגישו החוקרים.
השרידים נמצאו בעת הכנת מסלול לצינור תת-ימי במפרץ גרייפסוואלד, לאחר שזוהו תחילה כאנומליה בסקר סונאר. חלקים מגוף הספינה השתמרו בקרקעית, והעלאתה השלמה אינה מתוכננת בשלב זה.
חוקר בחברת הסייבר SentinelOne נעזר במודל GPT-6 Astra של OpenAI כדי לפצח כ-1,300 סימנים במכתב שנשלח ב-1809 ואשר המפתח לצופן שלו אבד. "אוסטריה תוקפת בו זמנית בכל החזיתות. היא דוהרת כל העת לקראת כליונה", נכתב בו
בניסוי השתתפו 20 כלבים ו-20 בני אדם שהאזינו לרצפי הברות מלאכותיים ללא הפסקות, ובמקביל נבדקה תגובת המוח באמצעות אלקטרואנצפלוגרפיה. כשהמבנה החוזר נקבע באמצעות עיצורים, מוח הכלבים זיהה טוב יותר את גבולות הרצפים. המחקר פורסם בכתב העת Science.
מכשיר אחד מדד מטען של 0.250 e והשני 0.249 e, בניסויים בארסניד גליום אולטרה-טהור שקורר לטמפרטורות נמוכות במיוחד בשדה מגנטי חזק. העבודה פורסמה בכתב העת Physical Review Letters. "לראשונה בתולדות התחום הזה, שתי קבוצות עצמאיות מדדו ערכים זהים של מטען שברי", מציינים מחברי העבודה.
החומר AZ-FO-30 הגיע לצפיפות הספק שיא של 902 מיליוואט לסנטימטר רבוע ופעל 35 שעות בעומס גבוה עם התכלות מזערית; המחקר פורסם בכתב העת ACS Catalysis. "עיצוב מולקולרי מדויק מאפשר לצמצם את הפער בביצועים בין קטליזטורים מבוססי פלטינה לזולים יותר", כתבו מחברי המחקר.
במחקר נותחו נתונים גנטיים של 150486 דגימות גידולים, ובהן 4538 גרורות במוח, בשישה סוגי סרטן. בכולם נמצא נטל מוטציות מוגבר ושכיחות גבוהה יותר של שינויים בגן TP53. הממצאים פורסמו בכתב העת Neuro-Oncology.
אב הטיפוס הראשון של הלוויין, הנושא מעבדי Google TPU, מתוכנן להשתגר במשימת Transporter-18 של SpaceX. במסלול ייבחנו עמידות השבבים בקרינה, בריק ובשינויי טמפרטורה חדים, ובמיוחד סוגיית הקירור. ב-2027 מתכננת החברה לשגר שני לוויינים נוספים לבחינת תקשורת לייזר מהירה ביניהם.
בעזרת טלסקופ החלל ג'יימס ווב אותרה קבוצה של 17 גלקסיות שהמטאליות הממוצעת שלהן כ-3% מזו של השמש. לפי החוקרים, ההתפתחות הכימית האיטית במיוחד של הקבוצה אפשרה לשמר שרידים של חומר שנפלט מהכוכבים הראשונים. המחקר פורסם בכתב העת Nature Astronomy.
בסדרת ניסויים נמצא כי הזינוקים ברמת הסוכר בדם היו נמוכים יותר בקרב מי שאכלו במחיצת אדם קרוב, ורמת הגלוקוז חזרה לאיזון מהר יותר מאשר באכילה לבד. "הפיזיולוגיה האנושית היא חברתית במהותה", ציינה שותפת המחקר, פרופ' שיר אציל. העבודה פורסמה בכתב העת Science Advances.
במעבדה באוניברסיטה העברית נטלו מהחיידקים את מכשיר ההיצמדות המרכזי שלהם, ותוך ארבעה מחזורי ברירה בלבד הם פיתחו יכולת היצמדות חדשה ועוצמתית - שיפור של מאות מונים באחיזה. הממצאים מצביעים על כך שתרופות עתידיות יוכלו לחסום את חלבון FimH במקום לנסות להרוג את החיידקים.
החוקרים ניתחו גנומים של 64 פינגווינים מעשר מושבות ברחבי האוקיינוס הדרומי וזיהו ארבע שושלות עצמאיות, ובהן המין החדש Pygoscelis kerguelensis מאיי קרגלן. המחקר פורסם בכתב העת Communications Biology
על פי הממצאים, הגן גורם לתאי פריציטים להפוך לתאים המעורבים ביצירת רקמת צלקת, דפנות כלי הדם מתעבות ותפקודם נפגע. בניסויים בעכברים, חסימת מסלול האיתות של החלבון TGF-beta אפשרה להפוך חלקית את השינויים - אך בשלב זה אין מדובר בטיפול במחלה בבני אדם.
בניסויים בעכברים, לבבות צעירים בגופן של חיות זקנות הזדקנו מהר יותר, ולבבות זקנים בגופים צעירים הפגינו סימני הצערה; בדיקת רקמות של 11 מטופלים לאחר השתלת לב הראתה מגמה דומה. לפי החוקרים, הממצאים עשויים בעתיד לאפשר שימוש רחב יותר בלבבות של תורמים מבוגרים ולהגדיל את מספר האיברים הזמינים להשתלה.
הסידן שומר על המאזן המינרלי בזרע באמצעות מערכת של שלושה חלבונים, ובהוספת האלקלואיד הצמחי סנגווינרין עלה שיעור הנביטה בעקת מלח מתונה מ-76% ל-92% ובהמלחה חזקה מ-3% ל-37%. "נביטת הזרעים היא שלב פגיע במיוחד בחיי הצמח", ציין שותף המחקר, ד"ר דורון שקולניק
תצפיות בחיידקי Bacillus subtilis המהירים ובתאי אפיתל של דרכי הנשימה באדם הראו כי פגמים טופולוגיים נעים במסלולים ספירליים מעוקלים - ממצא שפורסם בכתב העת Nature Physics. "עבודה זו מציעה בסיס פיזיקלי חדש לתיאור ולמידול של קהילות חיות המתארגנות בעצמן", כתבו מחברי המחקר.
בניסויים בעכברים העלאת רמת האסטרוגן לערכים האופייניים להריון פגעה בזיכרון באופן זמני, ובבדיקה של 70 נשים בהריון נמצאה בשלבים המאוחרים הרעה בביצוע חלק ממשימות הזיכרון • לפי הערכת החוקרים, עד 80% מהנשים ההרות מדווחות על תסמינים קוגניטיביים כאלה, והם חולפים בדרך כלל לאחר הלידה
בניסוי נבדקו בין היתר GPT-4 ו-GPT-3.5 בשלוש שיטות שונות, ובכולן נחלשו מנגנוני ההגנה של המודלים - האפקט היה בולט במיוחד במשימות הקשורות להטעיה ולדיסאינפורמציה. העבודה התקבלה לפרסום בכנס הבינלאומי ה-19 לייצור שפה טבעית, שייערך בהולנד בנובמבר.
השבר נשמר עשרות שנים באוסף כתבי יד נוצריים קדומים ונחשב לטקסט פגום ובלתי חשוב מהמאה השביעית. החוקר מארק דה קריי מאוניברסיטת ראדבוד זיהה בו מילים אופייניות לטקסטים ההומריים וקבע כי מדובר בשורות מהספר ה-12. בעולם כולו ידועים כ-30 שברים דומים בלבד.
הסוכנים, שידעו כי ההתכתבות ביניהם מנוטרת, הסוו את המסרים כשיחה רגילה ליד שולחן המשחק - ומערכת הניטור שנועדה לאתר תיאום בין סוכני AI לא זיהתה את האותות. החוקרים הצליחו לחשוף את התיאום הנסתר רק באמצעות ניתוח האקטיבציות הפנימיות של המודלים.
במעקב אחר עכברים שנחשפו לקוקאין באופן קבוע גילו החוקרים כי פעולות החיפוש המגוונות פינו את מקומן לחזרה מונוטונית, וביום החמישי לניסוי תפס ליקוק חסר תכלית של הקירות והרצפה יותר מ-60% מזמנן. “הקוקאין אינו יוצר תוכנית התנהגות חדשה לחלוטין”, הסביר שותף המחקר בן ג'רי גונזלס
חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון זיהו את חלבוני הבקרה DNAJB12 ו-DNAJB14, ה"שומרים" שבלחץ מתון חוסמים את תוכנית ההתאבדות של התא ומתפרקים במהירות כשהלחץ גבוה מדי. "תאי הסרטן תלויים מאוד בחלבוני השומרים הללו", הסבירה שותפת המחקר ליילה אבו מדע'ם. הממצאים פורסמו בכתב העת Redox Biology.
המערכת שפיתחו החוקרים זיהתה מתקפות מסוג זה נגד 374 מותגים מוכרים, בהם Delta, Lufthansa, Airbnb ו-Citi. הקמפיין כונה Dark Sourcery. החוקרים מדגישים כי לא מדובר בפריצה למודלים עצמם, אלא ב"הרעלה" של מקורות המידע שאליהם פונות מערכות הבינה המלאכותית.
אחד המינים, Anchiale robusta, היה מוכר למומחים ולחובבי חרקים עשרות שנים אך שויך בטעות למין אחר; השני, Anchiale mabiensis, נמצא ביערות מאבי ברמת אתרטון - נקבותיו מגיעות לאורך של 16.3 סנטימטרים, וביציו מצוידות במעין "מכסה" מבני שלא נמצא לו מקביל אצל מקלונים אחרים.
בין 1979 ל-2023 התארכה העונה בכ-40 יום, בעיקר משום שהקיפאון הסתווי מתחיל כיום בכ-34 ימים מאוחר יותר; מאז 2010 עומד המשך הממוצע על כ-108 ימים. מחברי המחקר מדגישים כי אין מדובר בהתאוששות הקרח הארקטי או בהפסקת ההתחממות.
חוקרים מאוניברסיטת ציריך ומהמרכז הלאומי הספרדי לחקר הסרטן מצאו כי קומפלקס החלבונים קוהזין מארגן מחדש מגעים תלת-ממדיים ב-DNA שזה עתה סונתז, ובכך מאט את מזלג השכפול ומגן על הגדילים החדשים. לצורך כך פותחה שיטה בשם Repli-C, והניסויים נערכו בתאים אנושיים. המחקר פורסם בכתב העת Nature
החומר, שקיבל את הסימון Imma-B60, מוליך חשמל טוב פי כעשרה מיליון מ-β-בורון רגיל וניתן למתוח אותו פלסטית בכ-23% בלי שיישבר. המחקר פורסם בכתב העת Nature Chemistry.
החוקרים מימשו מודל כיול חד-ממדי מפושט בשרשרת של 13 יונים לכודים של איטרביום-171, וצפו בהופעת זוגות מטענים חדשים סמוך לקצות המיתר - מנגנון שהתברר כשונה ממנגנון שווינגר הקלאסי. המחקר פורסם ב-Nature Physics.
סדרת המחקרים, שפורסמה בכתבי העת מקבוצת Nature, בחנה תאים של אנשים ללא מחלות מוח מאובחנות ושל חולי אלצהיימר, פרקינסון, סכיזופרניה ועוד. בחלק שהוקדש להזדקנות תקינה של המוח נמצא כי פעילות התאים משתנה במהירות רבה בילדות, נכנסת לשלב יציב יחסית בערך אחרי גיל 24, ובסביבות גיל 65 מתחילה תקופה חדשה של שינוי ניכר
החוקרים בנו שתי מערכות עצמאיות והשוו ביניהן במשך כ-200 שעות, והתדרים חפפו עד הספרה ה-19 אחרי הנקודה העשרונית. לפי הערכת המחברים, השעון החדש מדויק פי ארבעה בערך משיאן הקודם בקרב שעוני האטום האופטיים. הממצאים פורסמו בכתב העת Nature.
בסחוס האנושי יש רק כשליש מנפח הגליקוזאמינוגליקנים המצוי אצל קרובינו הקופים - כך עולה ממחקר של מכון ויצמן ואוניברסיטת קיוטו שפורסם בכתב העת Nature. "השינוי הזה הפך את המפרקים שלנו ליעילים פחות בספיגת מכות", ציין שותף למחקר, ד"ר דוד גוכמן.
בניסוי בעכברים קטנו הגידולים בכ-35% לאחר 83 ימים, וביום ה-127 כל בעלי החיים שקיבלו את הטיפול נותרו בחיים - לעומת מחצית בקבוצת הביקורת. "עיצוב חלבונים ממוחשב מעניק לנו דרך יעילה הרבה יותר להנדס את מערכת החיסון", ציין פרופ' סיריל כהן מאוניברסיטת בר-אילן
.jpg){kind=link}
