NASA: עונת ההפשרה של הקרח הימי בארקטיקה הפסיקה להתארך אחרי 2010
בין 1979 ל-2023 התארכה העונה בכ-40 יום, בעיקר משום שהקיפאון הסתווי מתחיל כיום בכ-34 ימים מאוחר יותר; מאז 2010 עומד המשך הממוצע על כ-108 ימים. מחברי המחקר מדגישים כי אין מדובר בהתאוששות הקרח הארקטי או בהפסקת ההתחממות.
משך עונת ההפשרה של הקרח הימי בארקטיקה, שגדל בחדות בעשורים הראשונים של תצפיות הלוויין, הפסיק לגדול באופן שיטתי בערך משנת 2010. לתוצאה הבלתי צפויה של המחקר הפנה את תשומת הלב NASA Earth Observatory. עבודתם של חוקרי NASA ואוניברסיטת מרילנד פורסמה בכתב העת Communications Earth & Environment.
החוקרים ניתחו תצפיות לוויין מ-1979 עד 2023. לאורך כל התקופה הזו התארכה עונת ההפשרה בכ-40 יום. עם זאת, הסיבה העיקרית אינה כל כך הקדמת תחילת ההפשרה האביבית, שנעה בכשבעה ימים, אלא איחור הקיפאון הסתווי, שמתחיל כעת בכ-34 ימים מאוחר יותר.
במהירות רבה במיוחד גדל משך העונה בשנים 2000-2009 – בכ-25 ימים בעשור. מ-2010 עד 2023, לעומת זאת, המשך הממוצע כמעט לא השתנה ועמד על כ-108 ימים, אף שהתנודות משנה לשנה מגיעות לכ-11 ימים. החוקרים קושרים זאת, בין היתר, להיעלמות כמעט מוחלטת של חלק ניכר מהקרח הרב-שנתי הישן ולשינוי בעננות ובכמות האנרגיה השמשית המגיעה אל פני האוקיינוס.
מחברי המחקר מדגישים כי אין מדובר בהפסקת ההתחממות האקלימית או בהתאוששות הקרח הארקטי. הארקטיקה ממשיכה להתחמם בקצב מהיר פי ארבעה בערך מהממוצע העולמי, והקרח של היום דק וצעיר בהרבה מזה שהיה לפני כמה עשורים. לכן מצבו תלוי יותר במזג האוויר של כל שנה ושנה – בעננות, ברוחות ובסופות.
לא ברור גם עד כמה תימשך ההתייצבות הנוכחית. באזור שמצפון לגרינלנד ולארכיפלג הארקטי הקנדי עדיין נותר קרח ישן ועבה. הידלדלותו הנוספת עלולה להוביל לתקופה חדשה של שינוי מהיר במשך עונת ההפשרה.