מחקר חדש: ארוחת ערב עם אדם קרוב מורידה את רמת הסוכר בדם ומשפרת את הבריאות

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומהמרכז הרפואי שיבא מצאו כי אכילה במחיצת אדם קרוב מסייעת לגוף לווסת את רמת הגלוקוז ומפחיתה מתח.

החוקרים ערכו סדרת ניסויים שבהם סעדו הנבדקים ארוחת ערב: במקרה אחד אכלו עם אדם קרוב, ובמקרה השני אכלו את אותו המזון, אך לבד. הם מצאו כי הזינוקים ברמת הסוכר בדם אצל מי שאכלו יחד עם אנשים קרובים נמוכים יותר, וכי נרמול רמת הגלוקוז מתרחש מהר יותר מאשר באכילה לבד.

את התופעה הזו כינו הביולוגים ויסות חברתי של הפיזיולוגיה. עיקר התפיסה הוא שגוף האדם פועל ביעילות רבה בהרבה ומשקיע פחות משאבים בשמירה על האיזון של עצמו, כאשר אדם קרוב נמצא לצידו. העבודה פורסמה בכתב העת Science Advances.

ההשפעה המיטיבה של ארוחה משותפת אינה מוגבלת לחילוף החומרים. קרבה חברתית מסייעת לעמוד ביתר קלות בחשיפה לקור וממתנת את התגובה לגורמי לחץ. החוקרים הראו כי תמיכה פיזיולוגית כזו מתבטאת גם ללא מגע פיזי, וכי מדובר במנגנון ביולוגי אוניברסלי.

"בעבר ראינו בגוף מערכת מבודדת המווסתת את עצמה, – ציינה שותפת המחקר, פרופ' שיר אציל. – התוצאות שלנו מראות שהפיזיולוגיה האנושית היא חברתית במהותה. קרבתו של אדם אהוב מפחיתה את ההוצאה הפיזית של הגוף על ויסות עצמי. הדבר מעניק לנו תועלת מטבולית ישירה מעצם השהייה יחד, וחושף סיבה אבולוציונית מרכזית לכך שבני אדם יוצרים קשרים: הגופים שלנו פשוט עובדים טוב יותר יחד".

על רקע העלייה העולמית בבעיות של חילוף חומרים, הנתונים שהתקבלו מזכירים שהבריאות נקבעת לא רק לפי תוכן הצלחת, אלא גם לפי הסביבה שסביב השולחן. אף שקרבה חברתית אינה מחליפה טיפול רפואי, תזונה נכונה או ספורט, לאנשים קרובים יש השפעה חיובית ממשית על תהליכים ביולוגיים בסיסיים בגוף.