מחקר חדש: לבבות מושתלים עשויים לשנות את גילם הביולוגי בהתאם לגילו של מקבל ההשתלה
בניסויים בעכברים, לבבות צעירים בגופן של חיות זקנות הזדקנו מהר יותר, ולבבות זקנים בגופים צעירים הפגינו סימני הצערה; בדיקת רקמות של 11 מטופלים לאחר השתלת לב הראתה מגמה דומה. לפי החוקרים, הממצאים עשויים בעתיד לאפשר שימוש רחב יותר בלבבות של תורמים מבוגרים ולהגדיל את מספר האיברים הזמינים להשתלה.
לב מושתל מסוגל לשנות חלקית את גילו הביולוגי לאחר ההשתלה ולהתקרב בסימניו המולקולריים לגיל גופו של מקבל ההשתלה. למסקנה זו הגיעו חוקרים מהרווארד ועמיתיהם, כך דיווח Nature.
תחילה ערכו המדענים ניסויים בעכברים. לבבות של חיות צעירות, בוגרות וזקנות הושתלו בעכברים בגילים שונים, ולאחר מכן נמדדו שינויי המתילציה של ה-DNA האופייניים להזדקנות. התברר שלבבות צעירים בגופן של חיות זקנות החלו להזדקן ביולוגית מהר יותר, ואילו לבבות זקנים בגופים צעירים הפגינו דווקא סימני "הצערה".
לאחר מכן בחנו החוקרים דגימות רקמה של 11 מטופלים לאחר השתלת לב, שאצלם היה הבדל ניכר בין גיל התורם לגיל מקבל ההשתלה. התוצאה הייתה דומה: על פי מדדים אפיגנטיים, הלבבות המושתלים התקרבו עם הזמן לגיל הביולוגי של בעליהם החדשים. גם חלק ממדדי תפקוד הלב שנה לאחר הניתוח התאימו יותר לגילו של מקבל ההשתלה מאשר לגילו של התורם.
לדעת המחברים, נתונים אלה עשויים בעתיד לאפשר שימוש רחב יותר בלבבות של תורמים מבוגרים עבור מטופלים צעירים יותר, ובכך להגדיל את מספר האיברים הזמינים להשתלה.