Elias 2-24 b, שמסתו דומה בקירוב לזו של צדק, מצוי במרחק של כ-450 שנות אור מכדור הארץ ועדיין עטוף בגז ובאבק של הדיסקה הפרוטו-פלנטרית שממנה הוא ממשיך להיווצר. הקבוצה בראשות אנדריאה ברנרדי מאוניברסיטת דייגו פורטאלס בצ'ילה הסתמכה על תצפיות משנים 2018 ו-2020 מארכיון מצפה קק, והממצא מציב בעיה בפני המודלים הקיימים להיווצרות ענקי גז.
החוקרים מצאו כי סדקים נולדים ככתמים דו-ממדיים זעירים המתרחבים במהירות של מיקרונים עד מילימטרים בשנייה, וכי שלב ההיווצרות האיטי תופס לפחות 75% מכלל תהליך השבר. פרופ' ג'יי פיינברג: "קרע במתיחה וקרע חיכוכי עשויים לשקף אותו מנגנון גאומטרי בסיסי"
החומר, שכונה BioPykrete, מורכב מקרח ומננו-גבישים של תאית המוחזקים יחד בחלבון כימרי שתוכנן במיוחד. לפי בדיקות מעבדה בלחיצה, חוזקו דומה לזה של בטון רגיל, ותוספת החלבון הכפילה את נתוני החוזק בהשוואה לתערובת פשוטה של קרח ותאית.
החוקרים אספו כ-130 שעות של נתונים בטלסקופ Large Binocular Telescope שבאריזונה ובחנו 54 אזורים של מימן מיונן; חלקו של ההליום הראשוני נמצא 0.2458 ± 0.0013 ממסת החומר הרגיל - תוצאה שמצמצמת את אי-הוודאות לכ-0.5% ומתיישבת עם המודל הסטנדרטי של המפץ הגדול.
המערכת, PACMAN, כבר נבחנה בחמישה ניסויים בטוקמאק הפעיל DIII-D בסן דייגו. מחזור עיבוד מלא אורך כ-20 מילישניות, ובאחד הניסויים חזתה המערכת אי-יציבות מגנטית כ-200 מילישניות לפני הופעתה - די זמן כדי למנוע אותה.
המדידות בוצעו בשישה שיגורי בלוני גובה ממצפה הכוכבים וייז באזור מצפה רמון בין אוקטובר 2014 לאוגוסט 2016. בגובה של כ-10 ק"מ נמדדה עוצמת מנה של כ-0.9-1.3 מיקרוסיוורט לשעה, ולפי חישובי החוקרים בפעילות שמש מינימלית היא עשויה להיות גבוהה בכ-40%-60% מאשר בשיא הפעילות.
מדענים גילו אסימטריה טמפרטורית גדולה במבנה הפנימי של מאדים: המעטפת מתחת לחצי הכדור הדרומי של כוכב הלכת עשויה להיות חמה בכ-200-400 מעלות צלזיוס יותר מזו שמתחת לחצי הכדור הצפוני.
פיזיקאים ממכון המדע והטכנולוגיה של אוסטריה יישמו שיטה המאפשרת ליצור ולשמר שזירה קוונטית בין קיוביטים מרוחקים ללא מדידות מתמידות ובקרה אקטיבית.
קבוצה בינלאומית בהובלת פיזיקאים מאוניברסיטת בן-גוריון אישרה לראשונה בניסוי את השפעת הכבידה על עצם קוונטי נופל, בהתאם לתאוריה של איינשטיין.
משתתפי הניסוי הבינלאומי LUX-ZEPLIN (LZ) דיווחו על תיעוד אינטראקציה חריגה של חלקיק עם אטום קסנון, שעד כה לא ניתן להסבירה באמצעות תהליכי רקע מוכרים.
שיתוף הפעולה המדעי XENONnT, שבו נוטלים חלק פעיל מדענים ממכון ויצמן, רשם נייטרינו סולאריים בעלי אנרגיה נמוכה שיא — חלקיקים שעד כה לא ניתן היה לראותם.
מדענים מהטכניון בחיפה יחד עם עמיתיהם הוכיחו לראשונה בניסוי כי שדות מגנטיים חזקים מסוגלים לדכא לחלוטין פליטות קורונליות של כוכבים.
חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו שיטה לשליטה במבנה האטומי של מוליכים למחצה באמצעות פולסי אור קצרים במיוחד.
