מחקר ישראלי: מתי נוסעי המטוסים חשופים ליותר קרינה קוסמית

רמת הקרינה הקוסמית בגבהים שבהם טסים מטוסי נוסעים תלויה במידה ניכרת בפעילות השמש: ככל שהיא נמוכה יותר, כך יותר חלקיקים בעלי אנרגיה גבוהה מגיעים לאטמוספירה של כדור הארץ. לכך הגיעו החוקרים הישראלים רועי יניב מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומהמרכז הרפואי "שיבא", פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן ופרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת תל אביב. תוצאות המחקר פורסמו ב-Journal of Geophysical Research: Atmospheres.

החוקרים ניתחו נתונים משישה שיגורי בלוני גובה שבוצעו מאוקטובר 2014 עד אוגוסט 2016 ממצפה הכוכבים וייז באזור מצפה רמון. חיישנים שהותקנו על הבלונים מדדו יינון וקרינת רקע בגבהים של עד כ-35 ק"מ. עוצמת הקרינה עלתה ככל שהבלונים טיפסו והגיעה לשיא בגובה של כ-17-20 ק"מ, ולאחר מכן החלה לרדת.

בגובה של כ-10 ק"מ, האופייני לטיסות של תעופה אזרחית, עוצמת מנת הקרינה השקולה לגמא שנמדדה עמדה על כ-0.9-1.3 מיקרוסיוורט לשעה. במקביל גילו המדענים תלות הפוכה ברורה בפעילות השמש. בתקופות של פעילות גבוהה השמש ממסככת בעוצמה רבה יותר את מערכת השמש מפני קרניים קוסמיות גלקטיות, ולכן בתקופות של מינימום סולארי מגיעים לכדור הארץ יותר חלקיקים כאלה.

על בסיס התלות שהתקבלה חישבו הכותבים כי בפעילות שמש מינימלית רמת הקרינה הנמדדת בגבהי טיסה עשויה להיות גבוהה בכ-40%-60% מאשר בשיא הפעילות. החוקרים מדגישים כי הערך הזה התקבל באמצעות אקסטרפולציה ולא בהשוואה ישירה של מדידות במינימום ובמקסימום סולארי מלאים. בנוסף, החיישנים ששימשו במחקר העריכו בעיקר את המרכיב האלקטרומגנטי של שדה הקרינה; המנה הכוללת בגובה הטיסה כוללת גם נייטרונים, שבמודלים מהווים חלק ניכר מההשפעה.

החוקרים מציינים כי הממצאים עשויים לסייע בהערכה מדויקת יותר של עומס הקרינה על צוותי המטוסים ועל הנוסעים, בהתחשב לא רק במסלול ובגובה הטיסה אלא גם בשלב שבו נמצא מחזור השמש.