מחקר חדש: הלמורים המזמרים משתמשים בטכניקה האקוסטית של סופרניות אופרה

אינדרי, החיים ביערות מדגסקר, פותחים את פיהם רחב יותר בעת ביצוע תווים גבוהים, בדומה לזמרות סופרן מקצועיות. קבוצת חוקרים בינלאומית הראתה לראשונה באופן כמותי את הקשר בין גובה הצליל לתנועת הלסת אצל הפרימטים האלה. המחקר פורסם בכתב העת PLOS Computational Biology.

החוקרים ניתחו 83 סרטוני וידאו של 19 אינדרי בטבע מ-11 קבוצות, שצולמו במזרח מדגסקר בשנים 2008-2024. בעזרת מערכת ממוחשבת לניתוח תנועות הם עקבו אחר מיקום השפה העליונה והתחתונה פריים אחר פריים, והשוו את מידת פתיחת הפה לתדר הבסיסי של הצליל שהופק. ככל שהתו היה גבוה יותר, כך פתחו החיות את פיהן רחב יותר.

בטכניקה דומה משתמשים זמרים מאומנים. בשינוי צורת דרכי הקול הם יכולים לקרב את תדרי התהודה שלהן להרמוניות של הקול ובכך להגביר את הצליל. המנגנון הזה נקרא כוונון פורמנטים. מחברי המחקר סבורים שככל הנראה האינדרי משתמשים באותו עיקרון כדי ששיריהם יתפשטו טוב יותר ביער הטרופי הצפוף. עם זאת, העבודה מראה קשר בין תנועות הפה לתדר הצליל, אך אינה מוכיחה שהחיות מיישמות טכניקה כזו במודע.

האינדרי (Indri indri) נחשבים ללמורים ה"מזמרים" היחידים הידועים. שיריהם המורכבים נשמעים למרחקים גדולים; הם משמשים לסימון טריטוריה, לשמירת קשר בין חברי הקבוצה ומסייעים לחיות שנפרדו למצוא זו את זו. לא אחת שרים הזכר והנקבה בדואט.

האב הקדמון המשותף האחרון של האדם והאינדרי חי לפני כ-74 מיליון שנה, ולכן החוקרים רואים בדמיון שבטכניקה הקולית דוגמה לאבולוציה מתכנסת - הופעה עצמאית של פתרון דומה אצל מינים רחוקים זה מזה. האינדרי נמצאים בסכנת הכחדה בשל השמדת יערות מדגסקר וכמעט שאינם מוחזקים בשבי.