כלבים ממצמצים יותר כשהם רואים את בעליהם ממצמצים
חוקרים מצאו שכלבים ממצמצים לעיתים קרובות יותר כשהם רואים את בעליהם ממצמצים. המדענים סבורים שייתכן שמדובר בחלק מתקשורת חברתית עדינה בין האדם לחיית המחמד.
כלבים מתחילים למצמץ לעיתים קרובות יותר כשהם רואים את בעליהם ממצמצים. לעומת זאת, כלפי אנשים זרים כמעט שאין תגובה כזו. לכך הגיעו במסקנה מדענים מאוניברסיטת פארמה (Parma).
החוקרים ביקשו לבדוק אם מצמוץ של אדם כשלעצמו עשוי להשפיע על התנהגות הכלב. בעבר כבר מצאו מדענים שכלבים מסוגלים לזהות רגשות אנושיים לפי הבעת הפנים, וכמה עבודות הצביעו על קשר אפשרי בין מצמוץ של בני אדם לבין מצמוץ של חיות המחמד שלהם. בניסוי החדש השתתפו 35 כלבים מגזעים שונים. לכל אחד מהם הוקרנו סרטונים קצרים באורך 40 שניות ובהם שלושה אנשים: בעל החיה ושני זרים. בחלק מהסרטונים האנשים מצמצו בערך פעם בשלוש שניות, ובאחרים פשוט הביטו קדימה תוך שהם משתדלים לא למצמץ.
התברר שהכלבים אכן החלו למצמץ לעיתים קרובות יותר כשראו אדם ממצמץ. עם זאת, ניתוח מפורט יותר הראה שהאפקט הבולט התרחש דווקא בעת צפייה בסרטון של בעל החיה. למצמוץ של הזרים לא הגיבו החיות באותו אופן.
לדעת מחברי העבודה, ייתכן שהדבר מעיד שלא רק תנועת העיניים עצמה חשובה, אלא גם הקשר החברתי בין הכלב לאדם. יחד עם זאת, המדענים לא מצאו ראיות לכך שחיות המחמד מסנכרנות במדויק את המצמוץ שלהן עם זה של האדם. החוקרים משערים שהמצמוץ, שתפקידו הפיזיולוגי העיקרי הוא הגנה על העיניים והלחייתן, עשוי היה לרכוש משמעות נוספת באינטראקציה חברתית. הוא עשוי לשמש, פוטנציאלית, אות כמעט בלתי מורגש של תשומת לב או של מעורבות במהלך התקשורת.
עם זאת, המדענים מדגישים שבשלב זה אי אפשר לקבוע שהכלב ממצמץ בכוונה כדי להעביר לבעליו מסר מסוים. התוצאות מראות יותר עד כמה כלבים רגישים לשינויים כמעט בלתי מורגשים בהבעות הפנים של האדם, ועד כמה תגובתם תלויה בשאלה עם מי בדיוק הם מקיימים אינטראקציה.