אל ניניו התחזק משמעותית ב-40 השנים האחרונות בהשוואה לעידן הטרום-תעשייתי

שינויי האקלים הנגרמים בשל פעילות האדם ככל הנראה מגבירים את תנודות אל ניניו. למסקנה זו הגיעה קבוצת מדענים בינלאומית ששחזרה את השינויים בטמפרטורת פני האוקיינוס השקט לאורך כאלף שנים. המחקר פורסם בכתב העת Science.

המחברים בחנו את ההרכב הכימי של אלמוגים בני ימינו ואלמוגים עתיקים מאיי גלפגוס. היחס בין סטרונציום לסידן בשלד שלהם מאפשר להעריך את טמפרטורת המים בעבר. החוקרים קיבלו 28 סדרות נתונים נפרדות, המשתרעות על תקופות משנת 1100 לערך ועד ימינו.

הניתוח הראה כי השונות בטמפרטורה הקשורה למערכת אל ניניו – התנודה הדרומית (ENSO) הייתה בשנים 1984–2023 גבוהה בכ-36.5% מזו שבתקופה הטרום-תעשייתית של השנים 1000–1850, וגבוהה ב-16.2% מזו שבשנים 1851–1982. לדברי המחברים, תנודות חזקות כל כך לא נמצאו בסדרה בת אלף השנים ששוחזרה. השוואה עם מודלים אקלימיים הראתה כי ההסתברות להסביר את ההתחזקות הנצפית באמצעות שונות טבעית בלבד היא נמוכה מאוד.

המדענים מקשרים את המגמה בראש ובראשונה להתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם, אך מדגישים כי מנגנון ה-ENSO מורכב וכי קשה עדיין לחזות את המשך השתנותו. אירועי אל ניניו חזקים יותר עלולים להחריף בצורות ושיטפונות, להעלות את הטמפרטורה הגלובלית ולהשפיע על יבולים ועל מערכות אקולוגיות באזורים רבים בעולם.

המחקר פורסם על רקע אל ניניו של 2026 המתחזק במהירות. לפי נתוני חוקרי אקלים, האירוע הנוכחי עשוי להיות אחד החזקים בכל תולדות המדידות המכשירניות.