24% מהיבוא הצבאי: ישראל עקפה את צרפת כספקית נשק למרוקו
ארצות הברית מובילה עם 60% מהיבוא הצבאי של הממלכה, ישראל במקום השני וצרפת מאחור עם 10% - כך דיווח העיתון הספרדי Escudo Digital. בין הרכישות: מערכת ההגנה האווירית ברק MX בעלות 500 מיליון דולר ושני לווייני ביון "אופק 13" בכמיליארד דולר.
חלקה של ישראל ביבוא הצבאי של מרוקו עומד על 24%, מה שמציב אותה במקום השני בין ספקי אמצעי הלחימה של הממלכה אחרי ארצות הברית (60%). צרפת נותרה מאחור עם 10% - כך דיווח העיתון הספרדי Escudo Digital.
ההתפתחות המהירה של שיתוף הפעולה הצבאי החלה לאחר נורמליזציה של היחסים בדצמבר 2020 במסגרת הסכמי אברהם, ובנובמבר 2021, במהלך הביקור הרשמי הראשון של שר הביטחון הישראלי בני גנץ ברבאט, חתמו הצדדים על מזכר הבנות בתחום ההגנה.
הרכישה האסטרטגית הגדולה ביותר של מרוקו הייתה מערכת ההגנה האווירית הרב-שכבתית ברק MX, שנקנתה ב-2022 מהתעשייה האווירית לישראל בעלות של 500 מיליון דולר וטווח יירוט של 35 עד 150 ק"מ. מרכז השליטה שלה הוצב בבסיס הצבאי החדש סידי יחיא אל-גארב, כ-200 ק"מ מסעוטה. המערכת מסוגלת ליירט מטוסים, כלי טיס בלתי מאוישים, טילי שיוט וטילים בליסטיים טקטיים.
ב-2025 רכשה מרוקו 36 תותחי רימון מתנייעים 155 מ"מ מדגם ATMOS 2000 מתוצרת "אלביט מערכות", בטווח ירי של יותר מ-40 ק"מ. מאותה חברה רכשה הממלכה, על פי הערכות, בין 8 ל-12 מערכות רקטות משגר מדגם PULS בעסקה של 150 מיליון דולר, והאספקה מתבצעת בשנה זו.
בשירות הצבא המרוקאי נמצאים גם כלי טיס בלתי מאוישים ישראליים - הכטב"מים הטקטיים WanderB ו-ThunderB של חברת BlueBird, הרמס 450 והרמס 900 של "אלביט מערכות" והרון 1 של "התעשייה האווירית". הם מוצבים בבן גריר, בדחלה שבסהרה המערבית ובשדה התעופה מחבס סמוך לגבול אלג'יריה.
ביולי 2024 סיכמה מרוקו על רכישת שני לווייני ביון "אופק 13" מהתעשייה האווירית בתמורה לכמיליארד דולר, עם אספקה עד סוף העשור. לפי העיתון, בעזרת חברות ישראליות הפכה הממלכה למדינה האפריקאית בעלת היכולות המפותחות ביותר בתחום הסייבר, ובכלל זה תוכנת הריגול פגסוס של חברת NSO, מערכת NightHawk ואמצעי חילוץ הנתונים UFED של חברת Cellebrite.
מאז 2020 מתכנסת מדי שנה ועדה צבאית משותפת של שתי המדינות, הקובעת את תוכניות שיתוף הפעולה בין צה"ל לכוחות המזוינים המלכותיים של מרוקו. בישיבה האחרונה, שנערכה בתל אביב בתחילת ינואר 2026, הסכימו הצדדים לבנות את שיתוף הפעולה בארבעה תחומים: חדשנות טכנולוגית ותעשייתית, כשירות מבצעית, מודיעין והגנת סייבר, וכן פיתוח ארוך טווח של הכוחות המזוינים