נסיגת הקרחונים עלולה לתרום להתפשטות מחלות בקרב דבורים

חוקרים מאוניברסיטת לוזאן ומאוניברסיטת מילאנו בחנו כיצד נסיגת הקרחונים והשינויים בצומח הנלווים לה באלפים השווייצריים עשויים להשפיע על התפשטות פתוגנים בין דבורי דבש לדבורי בר.

לאחר נסיגת הקרחונים, השטחים שהתפנו מאוכלסים בהדרגה בצמחים ובאורגניזמים אחרים. עם הזמן משתנה הרכב הצומח: מינים מסוימים הופכים לנפוצים יותר, ואילו צמחי חלוץ, המשמשים מקור מזון חשוב למאביקים, נעשים נדירים יותר ויותר. כתוצאה מכך, מינים שונים של דבורים עשויים להשתמש לעיתים קרובות יותר באותם פרחים עצמם, מה שעלול להגדיל את הסיכון להעברת זיהומים.

החוקרים בדקו חמישה פתוגנים בדבורי דבש ובדבורי בר באזור קרחון בקנטון ואלה (Valais) שבשווייץ. באזורים שבהם הקרחון נסוג לאחרונה נמצאו בדבורי הדבש כל חמשת הפתוגנים, ובדבורי הבר – שניים בלבד. באזורים ותיקים יותר התמונה הייתה שונה: שם נגיף הכנפיים המעוותות (DWV), הנפוץ במיוחד בקרב דבורי דבש, אותר בשכיחות גבוהה בהרבה גם בדבורי בר.

המדענים קושרים את ההבדלים הללו לאופן שבו הדבורים מנצלות את משאבי הפרחים. דבורי דבש מתרכזות בדרך כלל בצמחים מסוימים, שדבורי הבר מבקרות בהם לעיתים רחוקות יותר. הדבר מצמצם את מספר המגעים בין המינים השונים ומפחית את הסבירות להעברת פתוגנים. עם זאת, ככל שהקרחונים נסוגים, כמות משאבי הפרחים הזמינים עשויה להצטמצם. במקרה כזה מינים שונים של דבורים ייאלצו לבקר לעיתים קרובות יותר באותם צמחים עצמם. כך הפרחים עשויים להפוך למעין נקודות להעברת זיהומים: חלקיקי פתוגנים שהותירה דבורה נגועה עלולים בהמשך לעבור לפרט אחר.

המחקר מצביע גם על השלכות פחות מובנות מאליהן של שינויי האקלים. נסיגת הקרחונים משנה לא רק את כמות הקרח ואת זמינות משאבי המים, אלא גם מעצבת מחדש את המערכת האקולוגית כולה, לרבות הצומח והיחסים בין מינים שונים של אורגניזמים.