כמה נפט מיוצא מהמפרץ הפרסי: ההערכות שונות מאוד זו מזו

קביעת ההיקף האמיתי של יצוא הנפט מהמפרץ הפרסי באוגוסט 2026 הפכה לכמעט בלתי אפשרית. חלק ניכר מהמכליות עוברות במיצר הורמוז כשהמשדרים שלהן כבויים, נעשה שימוש בהעברות מכלי שיט אחד למשנהו במפרץ עומאן, וסעודיה ואיחוד האמירויות הגדילו במידה ניכרת את האספקה בצינורות ודרך מסופים המאפשרים לעקוף את המיצר. כתוצאה מכך ההערכות של מקורות שונים נבדלות זו מזו פי כמה: מכ-2-3 מיליון חביות ביום שניתן לקשור ישירות למעבר במיצר הורמוז, ועד 15-16 מיליון חביות ביום של סך יצוא הנפט מהאזור.

התמונה ה"פסימית" ביותר עולה מהנתונים הגולמיים של מערכות מעקב אחר כלי שיט. Kpler העריכה את יצוא הנפט הגולמי דרך הורמוז באוגוסט בכ-2.3 מיליון חביות ביום, בעוד שלפני המלחמה עמד הנתון על כ-15.8 מיליון חביות ביום. עם זאת, ב-Kpler מדגישים כי אין מדובר בהערכה של כל הכמות שיוצאה בפועל, אלא במינימום מאושר. לאחר פרוץ המלחמה הפך כיבוי ה-AIS (Automatic Identification System) לנוהג שגרתי: כבר באביב ייחסה החברה יותר מ-40% מהמעברים במיצר למסלולים "אפלים" או למסלולים שמסלולם אינו מוגדר. לקראת סוף תוקפו של המזכר האמריקאי-איראני מיוני-אוגוסט עלה שיעור התנועה מסוג זה על 80%.

חישוב רחב יותר של Kpler עצמה מניב נתונים שונים לחלוטין. החברה משתמשת במדד Hormuz clearance, המחבר את המעברים המאושרים במיצר עם הנפט שמופיע במפרץ עומאן ללא מסלול ידוע מהמפרץ הפרסי. נכון לסוף אוגוסט, מדד זה עמד בממוצע מאז 17 ביוני על כ-8.6 מיליון חביות של מטעני נפט ביום. עוד כ-4 מיליון חביות ביום הגיעו באוגוסט לשוק העולמי דרך פוג'יירה והמסופים העומאניים, שאינם מחייבים מעבר של מכלית בחלק הצר של הורמוז. במקביל, Kpler מתריעה בנפרד כי הנתונים האחרונים נבחנים מחדש ככל שמתקבלים צילומי לוויין, מידע על פריקה ומידע מהקונים – וההערכות עשויות לעלות.

מומחים מציינים ששתי ההערכות של Kpler – 2.3 מיליון ו-8.6 מיליון חביות – אינן סותרות זו את זו. הראשונה מציגה נפט שעבורו הצליחה החברה לאשר מעבר קונקרטי של מכלית במיצר, והשנייה מנסה לכלול גם את הנפט ש"נעלם" בכניסה ולאחר מכן מאותר במפרץ עומאן. ספירת מספר המכליות עם AIS פעיל מספקת כיום תמונה מעוותת. כך למשל, ב-31 באוגוסט רשמה Kpler חמישה מעברי כלי שיט בלבד במיצר ואף לא מכלית נפט טעונה אחת, בעוד שכבר ב-2 בספטמבר הצהיר שר האנרגיה האמריקאי כריס רייט כי באותו יום עצמו, 31 באוגוסט, יוצאו דרך הורמוז 17 מיליון חביות נפט – ההיקף הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה.

הממשל האמריקאי הציג לאורך אוגוסט הערכות גבוהות במידה ניכרת מאלה של מערכות הניטור המסחריות. ב-11 באוגוסט מסר רייט כי הכמות הממוצעת של נפט היוצא ישירות דרך הורמוז התקרבה במשך שבעה ימים ל-9 מיליון חביות ביום. לדבריו, עוד 5-7 מיליון חביות ביום יוצאו בצינורות ודרך מסופי יצוא חלופיים, וסך הזרימה מהאזור הסתכם בכ-15 מיליון חביות ביום. בימים מסוימים, טען השר, הוא עלה על 20 מיליון חביות.

הצהרות אלה עוררו בתחילה ספקות רציניים בקרב אנליסטים. ה-Wall Street Journal כתב שהרשויות האמריקאיות דיברו על יותר מ-8 מיליון חביות ביום דרך הורמוז, בעוד שמערכות המעקב המסחריות ראו רק 2-6 מיליון. גורמים בענף ציינו: אם הנתונים האמריקאיים נכונים, ההיקפים המתאימים אמורים להתגלות עם הזמן בסטטיסטיקת הטעינה והפריקה של מסופי הנפט. עם זאת, הפער מוסבר בחלקו בכך שוושינגטון מחזיקה באמצעי תצפית צבאיים, בעוד שהשירותים המסחריים תלויים במידה רבה ב-AIS ובנתוני לוויין המתקבלים בעיכוב.

לקראת סוף אוגוסט גם Kpler עצמה עדכנה במידה ניכרת את התפיסות הראשוניות לגבי היקף התנועה ה"אפלה". המתודולוגיה שלה כוללת כעת במפורש מכליות החוצות את המיצר עם משדרים כבויים ולאחר מכן מעבירות את הנפט לכלי שיט אחרים במפרץ עומאן. לפיכך, אין זה נכון לטעון על סמך המעברים הנראים לעין כי דרך הורמוז עוברים רק 2-3 מיליון חביות ביום: נתון זה מהווה את הגבול התחתון של הזרימה המאושרת, ולא את ההיקף הפיזי האמיתי.

קיימת גם דרך נוספת להעריך את המצב – לספור לא את המעברים במיצר, אלא את כלל יצוא הנפט ממדינות המפרץ הפרסי. לפני המלחמה עמד סך יצוא הנפט הגולמי והקונדנסט מסעודיה, איחוד האמירויות, עיראק, כווית ואיראן על כ-16.5-17.6 מיליון חביות ביום, בהתאם לחודש ולשיטת החישוב. Vortexa העריכה את הנתון לפני שנה בכ-16.5 מיליון חביות, ו-Kpler תיעדה בפברואר, לפני המלחמה, שיא של 17.6 מיליון.

לצד זאת, איראן ייצאה לפני המלחמה כ-1.5-2 מיליון חביות נפט ביום. באוגוסט צנחה האספקה שלה, על פי נתונים שונים של אנליסטים בענף, לכ-220-255 אלף חביות ביום. לפיכך, ניתן להעריך את יצוא ארבע המפיקות הגדולות האחרות במפרץ הפרסי – סעודיה, איחוד האמירויות, עיראק וכווית – לפני המלחמה בכ-15-16 מיליון חביות ביום.

על רקע זה מציינים מומחים אחדים: אם מחריגים את איראן, ייתכן שיתר יצואניות הנפט במפרץ הפרסי מוציאות כיום כמות נפט דומה לזו שלפני המלחמה. אם סך הזרימה הנוכחית עומד על כ-15 מיליון חביות ביום, ולאיראן מיוחס רק כרבע מיליון, אזי היצוא הלא-איראני מתקרב ל-14.7-14.8 מיליון חביות ביום – כמעט לטווח שלפני המלחמה של סעודיה, איחוד האמירויות, עיראק וכווית.

אך אי אפשר עדיין לראות בכך עובדה מוכחת. רויטרס כתבה ב-31 באוגוסט שהליווי הצבאי האמריקאי סייע להגדיל את זרמי היצוא ל-15-16 מיליון חביות ביום, אך ציינה שהם עדיין נמוכים מרמות טרום המלחמה. גם נתונים עצמאיים על האספקה לאסיה מצביעים על מחסור מתמשך: Kpler העריכה את יבוא הנפט הגולמי של מדינות אסיה באוגוסט ב-23.12 מיליון חביות ביום, לעומת 26.91 מיליון לפני המלחמה, כלומר פחות בכ-14%. אין זה מדד ישיר ליצוא מהמפרץ הפרסי, שכן אסיה מקבלת נפט גם מאזורים אחרים, אך הוא אינו מאשש את ההשערה בדבר התאוששות מלאה של האספקה מהמזרח התיכון.

קושי נוסף נובע משינוי המסלולים עצמם. סעודיה מנתבת חלק מהנפט בצינור East-West אל ינבוע שעל הים האדום, ואיחוד האמירויות משתמש במסוף פוג'יירה שעל חוף מפרץ עומאן. לפי הערכת משרד האנרגיה האמריקאי, ערוצי העקיפה הללו ואחרים מספקים כיום 5-7 מיליון חביות ביום. לכן הביטויים "נפט שעבר דרך הורמוז" ו"נפט שיוצא על ידי מדינות המפרץ הפרסי" חדלו, מאז פרוץ המלחמה, לציין את אותו הדבר. עוד בתחזית של אוגוסט ציין ה-EIA התרחבות חדה של מסלולי העקיפה, ובמקביל הגדיר את התנועה הישירה דרך הורמוז כ"מוגבלת מאוד".

כך, קיימות לפחות שלוש הערכות. המינימלית – כ-2-3 מיליון חביות ביום, שמערכות המעקב מאשרות ישירות כעוברות דרך הורמוז. ההערכה המורחבת של Kpler – כ-8.6 מיליון חביות ביום דרך המיצר, בהתחשב בהובלות ה"אפלות" שמתגלות מאוחר יותר, בתוספת כמה מיליונים בערוצי עקיפה. ההערכה האמריקאית – כ-15 מיליון חביות ביום של סך היצוא מהאזור בממוצע, ועד 17-20 מיליון בימים מסוימים. ההבדל ביניהן קשור לא רק לפוליטיקה, אלא גם לשאלה מה בדיוק נספר ובאיזו מידה ניתן לראות את המכליות המסתירות במכוון את תנועתן.