מדענים ישראלים הציעו מודל ביוכימי לחשיבה והסבירו מדוע לבינה המלאכותית אין תודעה

מדענים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומחברת MX Biotech פיתחו תפיסה שמאחדת זיכרון, רגשות וחשיבה לכדי תהליך כימי אחד.

החוקרים ד"ר ז'ראר מרקס וחיים גילון פרסמו בכתב העת International Journal of Psychiatry Research עבודה שבה הם טוענים כי כדי להבין את טבעם של הזיכרון והחשיבה לא די בחקר הנוירונים והאותות החשמליים שלהם בלבד. תפקיד מרכזי ממלא מה שמכונה מנגנון הזיכרון התלת-צדדי.

לפי המודל המוצע, הזיכרון נוצר כתוצאה מאינטראקציה מורכבת בין שלושה מרכיבים: תאי המוח (ובעיקר נוירונים ואסטרוציטים), המטריקס החוץ-תאי וחומרים כימיים – מוליכים עצביים ויוני מתכות. המוח אינו רק מעביר אותות חשמליים, אלא מנהל רישום ביוכימי מלא של התהליכים המתרחשים. האסטרוציטים, העוטפים את הנוירונים, יוצרים אשכולות לעיבוד מידע קוגניטיבי ומשמרים את הקשרים בין התאים לסביבה החוץ-תאית.

המדענים סבורים שההבדל העיקרי בין זיכרון ביולוגי לזיכרון דיגיטלי הוא שאי אפשר להפרידו מההקשר הרגשי. ריח או צליל מסוגלים לעורר באופן מיידי תגובה רגשית ופיזית. במודל של מרקס וגילון המתווכים הכימיים מקודדים את תהליך החשיבה יחד עם הרגשות.

המחברים מדגישים את ההבדל בין חשיבה ביולוגית לבינה מלאכותית. מחשבים מסוגלים לעבד מידע לוגי ביעילות, אך לדעת המדענים הגדלת עוצמת החישוב לא תוביל להיווצרות תודעה. למערכות הדיגיטליות חסרים התשתית הביוכימית והבסיס הרגשי האופייניים ליצורים חיים.

המדענים ציינו: "אם נצליח להבין כיצד המוח החי הופך חוויה לזיכרון, הדבר יקרב אותנו להבנה כיצד הזיכרון הופך למחשבה ומה בעצם מבדיל באופן יסודי בין בינה ביולוגית לבינה מלאכותית"