מחקר חדש: בקליפת המוח אותרו נוירונים שמסוגלים להניע שינה

מדענים גילו בקליפת המוח סוג נדיר של נוירונים, שהפעלתם מסוגלת לסנכרן את פעילותם של אזורים מרוחקים בקליפה ולסייע להירדמות. הניסויים נערכו בעכברים, ולכן מוקדם עדיין לדבר על גילוי "מתג שינה" דומה בבני אדם. המחקר פורסם בכתב העת Nature.

מדובר בנוירונים מעכבים מסוג Sst-Chodl, המבטאים בו-זמנית סומטוסטטין וכונדרולקטין. הם מהווים חלק קטן בלבד מנוירוני הניאוקורטקס, אך נבדלים באופן ניכר מרוב תאי העיכוב השכנים: האקסונים הארוכים שלהם מסוגלים לקשר בו-זמנית כמה אזורים מרוחקים בקליפת המוח.

החוקרים מצאו כי תאי Sst-Chodl פעילים במיוחד במצבי עוררות נמוכה, ובהם ערות רגועה ושינה איטית, וכמעט שותקים כאשר פעילות בעל החיים גבוהה. גירוי מלאכותי של התאים הללו חיזק את התנודות האיטיות והמסונכרנות האופייניות לשינה בכמה אזורי מוח בבת אחת, והאריך את משך השינה.

ההשפעה נשמרה גם כאשר הנוירונים הופעלו בשעות החשוכות של היממה, שבהן העכברים ערים בדרך כלל: בעלי החיים נרדמו מהר יותר ושהו זמן רב יותר בשלב השינה האיטית. מכאן הסיקו החוקרים שהתאים אינם רק הופכים פעילים לאחר תחילת השינה, אלא מסוגלים להשתתף בהפעלתה.

במשך עשרות שנים חיפשו את המבנים המרכזיים השולטים במחזור השינה והערות בעיקר באזורים העמוקים יותר, התת-קליפתיים, של המוח. העבודה החדשה מראה שקליפת המוח עשויה למלא בוויסות השינה תפקיד פעיל הרבה יותר משהניחו עד כה.