מחקר חדש: אור מלאכותי בלילה נקשר לשינויים בלב ולסיכון למחלות לב וכלי דם

גם תאורה מלאכותית חלשה יחסית בשעות הלילה קשורה לשינויים במבנה הלב ובתפקודו, שעשויים להקדים התפתחות של מחלות לב וכלי דם. למסקנה זו הגיעו חוקרים מאוניברסיטת טוליין ומאוניברסיטת הרווארד, שניתחו את נתוני UK Biobank. העבודה פורסמה בכתב העת European Heart Journal.

במחקר השתתפו 11,071 איש, שגילם הממוצע היה כ-61 שנה. במשך שבעה ימים בשנים 2013-2015 הם ענדו סביב השעון חיישנים על פרק כף היד, שתיעדו במקביל את הפעילות המוטורית ואת רמת התאורה. כ"לילה" הגדירו החוקרים את חמש השעות הפחות פעילות של כל משתתף בנפרד. כשלוש שנים לאחר מכן עברו המתנדבים בדיקת MRI של הלב. המדענים בחנו בנפרד את ההשפעה של אור בעוצמה של יותר משלושה לוקס – רמה שבה, לפי מחקרים קודמים, כבר ייתכן דיכוי של הפרשת המלטונין.

אצל אנשים שנחשפו לאור בלילה במידה הרבה ביותר, מסת חדר שמאל בתקנון לגובה הייתה גדולה בממוצע ב-2.4%, דפנותיו היו עבות ב-1.5%, ומדד כושר ההתכווצות של שריר הלב היה נמוך ב-1.9%, בהשוואה למשתתפים שכמעט לא נחשפו לאור בעוצמה של יותר משלושה לוקס. הניתוח מצא גם הידרדרות של כשלושה אחוזים בכמה מדדים של דפורמציית שריר הלב. השינויים נמצאו לא רק בחדר שמאל, אלא גם בחדר ימין ובעלייה השמאלית. התלות נמצאה תלוית מינון: ככל שהחשיפה לאור לילי הייתה גדולה יותר, כך השינויים היו בולטים יותר.

המחברים ניתחו בנוסף נתונים של יותר מ-73 אלף משתתפי UK Biobank על פני 8-10 השנים שלאחר מכן. בקבוצה עם רמת התאורה הלילית הגבוהה ביותר נמצא סיכון גבוה ב-29% לפתח אי-ספיקת לב, ב-15% לפרפור פרוזדורים, ב-24% לאוטם שריר הלב, ב-33% לשבץ מוחי וב-26% למוות ממחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאנשים מהקבוצה עם החשיפה המזערית לאור לילי. בחישובים נלקחו בחשבון גיל, מין, עישון, פעילות גופנית, מדד מסת גוף, יתר לחץ דם, סוכרת, זיהום אוויר ושורה של גורמים נוספים.

אחד המנגנונים האפשריים שהמחברים מציינים הוא הפרעה בשינה ובמקצבים הצירקדיים. לפי חישוביהם, קיצור משך השינה יכול להסביר סטטיסטית בין 24% ל-49% מהקשר שנמצא בין תאורה לילית לשינויים בלב. האור הוא אחד האותות המרכזיים המסנכרנים את השעון הביולוגי הפנימי; חשיפה לאור בלילה עלולה לדכא את ייצור המלטונין ולשבש את התנודות היממתיות בלחץ הדם, בקצב הלב ובתהליכים המטבוליים בשריר הלב.

עם זאת, המחקר הוא תצפיתי ואינו מוכיח כי דווקא אור הלילה גרם ישירות לשינויים שנמצאו בלב. המחברים מציינים כי נדרשים מחקרים נוספים, אך סבורים כי הפחתת התאורה הלילית ושינה מספקת הם אמצעים פשוטים פוטנציאלית להפחתת הסיכון הקרדיו-וסקולרי. מאמר מערכת המלווה את הפרסום ב-European Heart Journal מציע לראות באור לילי אחד מגורמי הסביבה העירונית, לצד זיהום אוויר, רעש וחום.

קודם לכן הראו חוקרים ישראלים כי בעיית זיהום האור נוגעת גם למערכות פיזיולוגיות אחרות. חוקרי אוניברסיטת תל אביב גילו כי אפילו תאורה מלאכותית חלשה בלילה משבשת את המקצב היממתי של תאי מערכת החיסון אצל מכרסמים בטבע ומעלה את שיעור התמותה שלהם ביותר מפי שניים. חוקרי אוניברסיטת בר-אילן, שבחנו דגים בשוניות האלמוגים במפרץ אילת, a href="https://www.newsru.co.il/science_hitech/23jun2026/coral_vg.html" target="_blank">הראו כי אור מלאכותי בלילה משבש את שנתם וגורם לשינויים הקשורים לבריאות המוח.