בגיל 81: הלך לעולמו השחקן והבמאי יוסי פולק

השחקן והבמאי הישראלי יוסי פולק, מוותיקי הבמה והקולנוע בישראל, הלך לעולמו ביום שישי (11 בספטמבר) בגיל 81. על מותו הודיעו התיאטראות הישראליים שעמם עבד במשך עשרות שנים.

יוסי פולק נולד ב-1945 ברחובות למשפחת יוצאי טרנסילבניה שהתיישבה בישראל זמן קצר לפני הולדתו. הוריו התגרשו כשהיה ילד, וחלק ניכר מילדותו עבר עליו אצל קרובי משפחה, בקיבוצים, בפנימיות ובכפר הנוער הדסים. את הכשרתו המקצועית כשחקן רכש בבית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי".

במשך יותר מחצי מאה עבד פולק כמעט בכל התיאטראות המובילים בארץ – "הבימה", "הקאמרי", תיאטרון חיפה, "בית ליסין" ותיאטרון "החאן" הירושלמי. בין ההצגות שבהן שיחק היו "אותלו", "הדוד וניה", "חלום ליל קיץ", "אילוף הסוררת", "יוליוס קיסר", "הסוחר מוונציה", "כולם היו בניי", "הנסיכה האמריקאית", "צוענים של יפו" ו"הדודה ליזה". בהצגה על פי מחזהו של אוגוסט סטרינדברג "האב" גילם את הקפטן אדולף, ובעיבוד לרומן של ג'ון סטיינבק "על עכברים ואנשים" – את לני. בארכיון "הבימה" נשמרו ביקורות שכינו את עבודתו זו של פולק אחת הדמויות החזקות ביותר שיצר על הבמה.

בולטת במיוחד הייתה עבודתו בהצגה של תיאטרון "בית ליסין" "אני לא רפפורט" על פי מחזהו של הרב גרדנר, שבה היה גבי עמרני שותפו. על תפקיד נט מויר זכה פולק ב-2003 בפרס התיאטרון הישראלי כשחקן השנה. מאוחר יותר הוענק לו גם פרס רוזנבלום של עיריית תל אביב – על שנות עבודתו הרבות כשחקן, על איכות המשחק ועל מגוון הדמויות שיצר.

פולק עבד לא רק כשחקן אלא גם כבמאי. הוא ביים בין היתר את "אותלו", "רומיאו ויוליה", "על עכברים ואנשים", "סוף משחק" של סמואל בקט, "יתומים" של לייל קסלר ו"השומר" של הרולד פינטר. תיאטרון "הקאמרי", שהודיע על מותו של פולק, כינה אותו אחד השחקנים הישראלים הגדולים, שהותיר חותם ניכר הן על הבמה והן בבימוי.

בקולנוע החל פולק לשחק בתחילת שנות ה-70. בין עבודותיו המוקדמות – "חמישים חמישים" (1971), "עזית הכלבה הצנחנית" (1972) וסרטו של משה מזרחי "הבית ברחוב שלוש" (1973), שהיה מועמד לאחר מכן לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. אחר כך באו "חכם גמליאל", "לא לשידור", "מגש הכסף", "עתליה" ו"אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב", שבו גילם פולק את התפקיד הראשי.

בתקופה מאוחרת יותר גילם את יצחק בסרטה של ג'ולי שלז "צריך להיות שמחים" (2005), תפקיד שהקנה לו מועמדות לפרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר. ב-2010 הופיע בדרמה "התפרצות X" ("Hitpartzut X"), וב-2013 בסרטו של יוסי מדמוני "מקום בגן עדן". פולק היה מועמד פעמיים לפרס אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע – על "צריך להיות שמחים" ועל "התפרצות X".

אחת מעבודות הטלוויזיה הידועות שלו בשנים האחרונות הייתה תפקיד אפרים במיני-סדרה של HOT "נבלות" על פי יצירתו של יורם קניוק. פולק שיחק בה לצד יורם גאון. הוא גם עסק בדיבוב אנימציה והמשיך לעבוד בתיאטרון ובקולנוע גם בגיל מבוגר.

פולק היה ידוע גם בעמדתו האזרחית הפעילה: במשך שנים רבות הביע בגלוי את עמדותיו בסוגיות פוליטיות, מתח ביקורת חריפה על מעשי הממשלה והצבא ותמך בתנועות מחאה שמאליות. בעת קבלת פרס התיאטרון הישראלי ב-2003 הקדיש את הפרס לפעילה האמריקאית רייצ'ל קורי, שנהרגה ברצועת עזה.