בעקבות התחממות האוקיינוס האטלנטי: "ספינות המלחמה הפורטוגזיות" החלו להתרבות סמוך לחופי אירופה

סמוך לחופי האוקיינוס האטלנטי של צרפת וספרד נרשמה השנה כמות חריגה של פיזליות, או "ספינות מלחמה פורטוגזיות" (Physalia physalis), כאשר המדענים מאתרים פרטים צעירים לחלוטין בגודל של כסנטימטר אחד.

כפי שכותב Financial Times, הדבר עשוי להעיד על כך שהפיזליות, שבעבר נסחפו בדרך כלל אל החופים האירופיים מאזורים חמים יותר של האוקיינוס האטלנטי כשהן כבר בוגרות, החלו כעת להתרבות במימי אירופה עצמם. מומחים קושרים את התופעה להתחממות צפון האוקיינוס האטלנטי, אף שעל תפוצת הפיזליות משפיעים מאוד גם הרוחות והזרמים האוקייניים.

הפלישה בולטת במיוחד במפרץ ביסקאיה. מאז יוני מופיעות הפיזליות באופן סדיר סמוך לחופי אקיטן הצרפתית וחבל הבאסקים, וכן בצפון ספרד. על פי הנתונים שמביא Le Monde, בחבל הבאסקים הצרפתי בלבד נרשמו מאז יולי יותר מ-1100 מקרים של מגע בין בני אדם לפיזליות, ואיסור על רחצה בחופים הוטל יותר מ-100 פעמים. בתחילת אוגוסט, באזור סן סבסטיאן, נצרבו כמעט 120 בני אדם ביום אחד. הגבלות על רחצה הוטלו גם בביאריץ, בארקשון, בקנטבריה ובאזורי חוף נוספים.

למרות הדמיון החיצוני, הפיזליה אינה מדוזה. Physalia physalis משתייכת לסיפונופורים ממחלקת ההידרוזואה (Hydrozoa) שבמערכת הצורבים (Cnidaria), ואינה בעל חיים אחד אלא מושבה של אורגניזמים מתמחים זהים גנטית – זואואידים. חלקם מספקים ציפה, אחרים אחראים על הזנה, רבייה ולכידת טרף. מעל פני המים נמצאת שלפוחית ציפה מלאת גז בצבע כחול, סגול או ורדרד, ולה כרבולת הדומה למפרש, שבזכותה נעה המושבה בהשפעת הרוחות והזרמים. על פי נתוני NOAA, המין נפוץ בעיקר בימים טרופיים ותת-טרופיים.

גודלה של שלפוחית הציפה הנראית לעין אצל פיזליה בוגרת הוא בדרך כלל כ-10-20 סנטימטרים, אולם זרועותיה ארוכות בהרבה: בממוצע כ-10 מטרים, ואצל פרטים מסוימים הן מסוגלות להתמתח עד כ-30 מטרים. הן מכוסות בתאי צריבה – נמטוציסטות, המכילות רעל שבאמצעותו משתקת הפיזליה דגים קטנים וסרטנאים. גם בעל חיים שנסחף אל החוף או שמת נותר מסוכן: תאי הצריבה עשויים לשמור על פעילותם במשך זמן רב.

אצל בני אדם, מגע עם הזרועות גורם בדרך כלל לכאב צורב עז ולנגעים אופייניים בעור בצורת פסים. במקרים חמורים יותר ייתכנו חולשה, עילפון והפרעות בנשימה; כאב עז ופתאומי בתוך המים מגביר כשלעצמו את סכנת הטביעה. מקרי מוות הם נדירים, אך תגובה קשה אפשרית בעת צריבות מרובות או רגישות יתר אישית לרעל.

הופעתן של פיזליות סמוך לחופי מערב אירופה אינה תופעה חדשה כשלעצמה. כך למשל, בשנת 2012 נרשמו סמוך לחופי חבל הבאסקים הספרדי 41 תצפיות, ואילו בשנת 2013 – שבע. את ההיסחפות ההמונית של הפיזליות אל חופי מערב אירופה בחורף 2013-2014 קשרו המדענים לרצף של סופות אטלנטיות עזות. אולם המצב הנוכחי נבדל בכך שמתגלה מספר רב של פרטים צעירים מאוד, מה שמוביל את החוקרים לשקול את האפשרות של רבייה מקומית במימיו המחוממים של מפרץ ביסקאיה.

הפיזליות אינן מסוגלות לשחות בכוחות עצמן נגד הזרם: תנועתן נקבעת בעיקר על ידי הרוח והזרמים העיליים. לפיכך, בתנאים מטאורולוגיים מסוימים עשויים ריכוזים של Physalia physalis להתקדם צפונה הרבה מעבר לתחום התפוצה הרגיל, עד לתעלת למאנש וחופי בריטניה. ב-NOAA מציינים כי ריכוזים בודדים עשויים למנות אלף מושבות ויותר.

סמוך לחופי ישראל טרם אותרו פרטים של Physalia physalis: אין ממצאים מתועדים של מין זה בחלקו המזרחי של הים התיכון.