כוכבי קולנוע ממשיכים במאבק לשחרורו של מנהיג הטרוריסטים מרואן ברגותי

יותר מ-200 אנשי קולנוע, מוזיקה, ספרות ואמנות ידועים חתמו על קריאה לאו"ם ולממשלות העולם לפעול לשחרורו של מרואן ברגותי מהכלא הישראלי. בימים האחרונים הצטרפו לקמפיין Free Marwan יותר מ-20 שחקנים שכיכבו בסרטי מארוול.

בין החתומים הבולטים – בנדיקט קמברבאץ', מארק רופאלו, קייט בלאנשט, טילדה סווינטון, איאן מקאלן, דון צ'ידל, חבייר ברדם, סטיבן פריי, המוזיקאים סטינג, פול סיימון ואנני לנוקס, וכן הסופרת מרגרט אטווד. ברשימת תומכי הקמפיין מופיעים גם הבמאי אלפונסו קוארון, האמן איי ווייווי, הסופרת וכלת פרס נובל אנני ארנו, המוזיקאי בריאן אינו ואחרים.

בנוסח הקריאה מדובר על "דאגה רצינית" נוכח המשך מאסרו של ברגותי, ונטען כי הוא נתון ליחס אכזרי ונשלל ממנו מימוש זכויותיו המשפטיות. החתומים קוראים לאו"ם ולממשלות העולם "לפעול באופן אקטיבי" לשחרורו.

הקמפיין נפתח על ידי משפחתו של ברגותי בסוף שנת 2025. גם אז חתמו יותר מ-200 שחקנים, מוזיקאים וסופרים על מכתב פתוח לאו"ם ובו קריאה לשחרר את ברגותי מהכלא הישראלי. מחברי המכתב טענו כי המאמצים לשחרורו של ברגותי דומים לקמפיין לשחרורו של נשיא דרום אפריקה לשעבר, שהתנגד לאפרטהייד, נלסון מנדלה.

מרואן ברגותי. רקע קצר

מרואן ברגותי (מרואן חסיב חוסיין אל-ברגותי) נולד ב-1959 בכפר קובר.

בתחילת שנות ה-80 היה בין מייסדי ארגון הנוער הקיצוני "שביבה" (מנהיג הקבוצה היה מוחמד דחלאן), ועמד בראש סניף "שביבה" באוניברסיטה האסלאמית ביר זית (רמאללה).

באמצע שנות ה-80 נעצר והורשע בפעילות טרור ונידון ל-6 שנות מאסר, וב-1987 גורש לירדן. באוגוסט 1989 הצטרף למפלגת פת"ח בראשות יאסר ערפאת, שימש "מתאם" בין תאי המפלגה ברשות הפלסטינית ובחו"ל, ונכנס לוועד המרכזי של ארגון השחרור הפלסטיני כ"חבר עצמאי".

באפריל 1994, לאחר שקיבל אישור משלטונות ישראל, חזר לרשות הפלסטינית – ועמד בראש הוועד המרכזי של מפלגת פת"ח בגדה המערבית. נחיצותו של תפקיד זה נדונה פעמים רבות בישיבות הנהגת פת"ח, ולאחר מכן פרצה שערורייה במאי 1997, כאשר נחשפו ליקויים כספיים חמורים בפעילותו של מ. ברגותי. בשנת 2000 (ערב "אינתיפאדת אל-אקצא") איבד ברגותי את תפקיד "המזכיר הכללי" של פת"ח בגדה המערבית, אך המשיך לכנות את עצמו "מזכ"ל פת"ח".

עם פרוץ "אינתיפאדת אל-אקצא" (סתיו 2000) נותר בידי מרואן ברגותי, למעשה, תפקיד אחד בלבד – ראש ארגון הטרור הצבאי-למחצה "תנזים", המשויך למפלגת פת"ח. מטה "תנזים" שכן ברמאללה. פעילי הארגון אחראים לעשרות פיגועים נגד אזרחי ישראל.

ב-4 באוגוסט 2001 ניסו כוחות צה"ל לחסל את מרואן ברגותי, ומסוק קרב שיגר טיל לעבר שיירת מכוניות שבאחת מהן שהה ברגותי. הוא לא נפגע – הטילים פגעו במכונית אחרת, שבה היה אחד ממפקדי השמירה האישית של ערפאת. לאחר האירוע הזה מ' ברגותי מתח לא אחת ביקורת חריפה על "טקטיקת ההתנקשויות הפוליטיות" הישראלית – ובמה לכך העניק לו אפילו עיתון מכובד ורב־השפעה כמו "וושינגטון פוסט" (The Washington Post).

ב-15 באפריל 2002 ערכו שירותי הביטחון הישראליים מבצע ברמאללה, שבמהלכו נעצר מרואן ברגותי. ארגוני זכויות אדם ערביים ובינלאומיים רבים דרשו לא אחת לשחרר את ברגותי, בטענה שהוא מוחזק בכלא "ממניעים פוליטיים".

ב-20 במאי 2004 הורשע מנהיג המחבלים ברצח 5 ישראלים ובמעורבות אישית בארגון ארבעה פיגועים (בתחילה הואשם ברצח 37 בני אדם). הוא נידון לחמישה מאסרי עולם ול-40 שנות מאסר נוספות. בינואר 2005, ערב "הבחירות לנשיאות" ברשות הפלסטינית, הועבר מתא בידוד לתא משותף.

גם בהיותו בכלא לא הפסיק ברגותי את פעילותו הפוליטית. הוא הציג את מועמדותו ל"נשיאות פלסטין", והסיר אותה רק לאחר שעבאס הבטיח לעשות כל שביכולתו לשחרורו. ביוני 2007 גינה מרואן ברגותי בחריפות את ההפיכה הצבאית שביצע חמאס ברצועת עזה.

על פי סקרים רבים שנערכו בגדה המערבית, "אילו נערכו כעת בחירות לנשיאות פלסטין", מרואן ברגותי היה בין המועמדים הפופולריים ביותר.

"נשיא פלסטין" המכהן, מחמוד עבאס, דרש לא אחת לשחרר את מרואן ברגותי, ולא הסתיר שהוא רואה בברגותי את "יורשו".

את הרעיון לשחרר את ברגותי כדי "לחזק את מעמדו" של עבאס תמכו בבית הלבן (ממשלי ביידן, אובמה ובוש). גם כמה פוליטיקאים ישראלים תמכו בשחרורו, ובהם נשיא ישראל לשעבר שמעון פרס. חמאס דרש לכלול את ברגותי ב"רשימת שליט", אך ממשלת נתניהו סירבה לשחרר מהכלא את מנהיג ה"טנזים". חמאס המשיך לפעול לשחרורו של ברגותי במסגרת עסקאות לאחר המתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 וחטיפתם של מאות בני ערובה. ואולם מרואן ברגותי נותר בכלא.