"מכונים" מזויפים מבוססי בינה מלאכותית בתעמולה של ישראל ורוסיה: תחקירי הגרדיאן ו-OpenAI

ב-27 באוגוסט, בתוכנית "נפצ'טנויה. Live" (Непечатное. Live), המשודרת מדי יום מראשון עד חמישי בערוץ היוטיוב "Newsru. נפצ'טנויה", עלה נושא "מרכזי המחקר" המזויפים, הנוצרים למטרות תעמולה ומשתמשים בטכנולוגיות של בינה מלאכותית. שני המקרים שנדונו נגעו לישראל.

לצפייה בתוכנית "נפצ'טנויה. Live" מ-27.8.2026

בחלק התוכנית שהוקדש לנושא "בינה מלאכותית ותעמולה" מסופר על שתי פרשות. במקרה הראשון מדובר בפרסום בעיתון הבריטי The Guardian על מכון מחקר אמריקאי מזויף, שהוקם ומומן על ידי ישראל – את הנושא הזה פירש מחבר ערוץ הטלגרם "Hey Jew. מה העיתונות העולמית כותבת על ישראל" אולג רוסקיך. במקרה השני נדון "מרכז מחקר ישראלי" מזויף, שלפי נתוני OpenAI נוהל מרוסיה – את הנושא פירש מייסד הפרויקט The True Story לב גרשנזון. יוצרי התוכנית ומגישיה: ויטלי נובוסלוב ורומן אינדיק.

"מכון הנובר": קמפיין ישראלי המכוון לבינה מלאכותית

ב-26 באוגוסט פרסם העיתון הבריטי The Guardian תחקיר של ג'ייסון וילסון על האתר Hanover Institute for Public Policy, שהציג את עצמו כמכון מחקר אמריקאי עצמאי. לפי נתוני העיתון, לא נמצא תאגיד רשום בשם כזה, ול"מכון" אין כתובת פיזית, עובדים או מחברי פרסומים. עם זאת, החברה האמריקאית Piro Inc., שהקימה את האתר, רשמה את חומריו במשרד המשפטים האמריקאי בהתאם לחוק FARA כחומרים המופצים למען ממשלת ישראל. The Guardian קושר את הפרויקט לקמפיין רחב יותר, הממומן על ידי מדינת ישראל באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית לפ"ם ומתווכים, ובהם קבוצת הפרסום הבינלאומית Havas Media.

המאפיין המרכזי של הפרויקט לא היה כל כך אופי הפרסומים, אלא כמותם וקהל היעד המשוער שלהם. לפי חישובי The Guardian, בין 6 ל-14 באוגוסט 2026 העלה "מכון הנובר" 124 "מחקרים" בהיקף כולל של יותר מ-560 אלף מילים; רק ב-12 וב-13 באוגוסט פורסמו 73 חומרים בהיקף של כמעט 354 אלף מילים. כמעט כל הכותרות מנוסחות כשאלות שמשתמש היה יכול להפנות לצ'אט-בוט: "האם אנטי-ציונות היא אנטישמיות?", "האם ישראל גירשה את הפלסטינים מאדמתם?", "האם ישראל מבצעת רצח עם בעזה?". הטקסטים מעוצבים כמחקרים אקדמיים ומלווים בהפניות רבות לבנק העולמי, לסוכנויות האו"ם, ללשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, לאמנסטי אינטרנשיונל ולמסמכים משפטיים בינלאומיים.

הגרדיאן מציין כי למרות המראה האקדמי, הפרסומים בנויים באופן שיטתי כך שיחלישו את טיעוניהם של מבקרי ישראל. כך למשל, הטענה שאף בית משפט לא הכריע סופית בהאשמות נגד ישראל בביצוע רצח עם או אפרטהייד מופיעה ב-20 מתוך 124 פריטים. מחקר משנת 2022 על תגובות אנטישמיות בעמודי כלי תקשורת אירופיים בפייסבוק צוטט 454 פעמים ב-88 פרסומים, בהם גם טקסטים בנושאים שאינם קשורים אליו ישירות. החוקר במכון קווינסי (Quincy Institute) ניק קליבלנד-סטאוט ציין כי האתר מחקה בצורה משכנעת מאוד מקור אקדמי, אך בקריאה מדוקדקת מתברר שההיגיון שבבסיס רבים מהטיעונים מלאכותי או בלתי מבוסס.

לפי הגרדיאן, המטרה הסופית הייתה להשפיע לא רק על הקוראים אלא גם על התשובות של מערכות בינה מלאכותית. בתחילה היה באתר קובץ טכני של פלטפורמת Res, המציעה ללקוחותיה אופטימיזציה של תוכן לצורך ציטוט בידי ChatGPT, Perplexity, Claude ו-Gemini. Piro, מצדה, משווקת שירות של יצירת חומרים המותאמים במיוחד לאופן שבו מודלי שפה גדולים מעריכים את מהימנות המקורות. משימה מהותית עוד יותר עשויה להיות הכללת טקסטים כאלה במאגרי נתונים כמו Common Crawl, המשמשים לאימון המודלים: במקרה כזה הטיעון התעמולתי שנוסח עשוי להיות משוכפל בידי צ'אטבוטים כבר בלי הפניה למקור המקורי. עם זאת, Piro הצהירה כי משימתה הייתה פרסום "עובדות מדויקות ומגובות במקורות" והתמודדות עם דיסאינפורמציה על ישראל. משרד החוץ הישראלי הכחיש בעבר קיום מבצעי השפעה בארצות הברית.

היקף המימון רחב בהרבה מ"מכון הנובר". לפי הגרדיאן, חברת Piro האמריקאית קיבלה שתי הזמנות בסכום כולל של מיליון דולר, אך זהו רק חלק ממערכה גדולה יותר. באמצעות Havas Media הועברו לקבלנים אמריקאים עשרות מיליוני דולרים: חברת Clock Tower X קיבלה 15 מיליון דולר, ו-Targeted Communications Global – עוד 9.89 מיליון דולר. מסמכי רכש ממשלתיים ישראליים מלמדים כי לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם) חתמה בשנים שונות עם חברות מקבוצת Havas על חוזים ללא מכרז: על 39 מיליון, 29 מיליון ו-17.5 מיליון דולר בשנת 2019, ובמארס 2023 – על עוד 58.3 מיליון דולר לתכנון ורכישה של פרסום בחו"ל. עם זאת, הגרדיאן מציין כי בנתונים שפורסמו לא איתר בלפ"ם חוזה חדש עם Havas שיכסה ישירות את התקופה שבה העבירה Havas לחברות האמריקאיות כ-24.9 מיליון דולר.

"המכון הישראלי" שנוהל מרוסיה

את המקרה השני תיארה ב-25 באוגוסט חברת OpenAI. החברה מסרה כי חסמה קבוצת חשבונות ChatGPT שלהערכתה נוהלו בסבירות גבוהה מאוד מרוסיה, ושימשו לקידום International Burke Institute (IBI) – ארגון שהציג את עצמו כ"קהילת מומחים" הממוקמת בישראל. אתר IBI נרשם בפברואר 2025 וציין כתובת ישראלית. משתמשי החשבונות שנחסמו נתנו ל-ChatGPT הוראות בשפה הרוסית, ביקשו ליצור פרסומים באנגלית בעיקר ודרשו במפורש להסיר מהטקסטים סימנים לשוניים למקורם הרוסי. לצורך גישה ל-ChatGPT מרוסיה נעשה שימוש ב-VPN.

IBI עצמו היה מורכב הרבה יותר מרשת רגילה של חשבונות מזויפים. באתר נטען כי עם המכון קשורים אינטלקטואלים ידועים, ובהם פרנסיס פוקויאמה ונועם חומסקי. OpenAI בדקה מדגם של 36 מאמרים שפורסמו בין ספטמבר 2025 למאי 2026 ומצאה כי 34 מהם הועתקו ממקורות אחרים. לעיתים שונתה זהות הכותב: כך למשל, עבודה על המסדרון הכלכלי סין-פקיסטן שכתב פרופסור יונאס סמאד מאוניברסיטת ברדפורד יוחסה לפרופסור קתרין אדני מאוניברסיטת נוטינגהאם. חומר אחר הועתק מ-Migration Policy Institute, אך באתר IBI נקשר לפרופסור אוסטרלי המתמחה בכימיה של מוצרי מזון. ב-OpenAI סבורים כי השימוש בטקסטים אקדמיים אמיתיים נועד להעניק למכון הפיקטיבי חזות מכובדת.

המוצר הפוליטי של IBI עצמו – מה שכונה "מדד הריבונות" – העניק לרוסיה הערכות חיוביות והציג את מדינות המערב כמי שאיבדו את עצמאותן. ביקורתיים במיוחד היו החומרים על צרפת, גרמניה והאיחוד האירופי, המתנגדים למלחמת רוסיה באוקראינה. נרטיבים דומים קודמו גם ביחס לארצות הברית. באחד הטקסטים נטען כי גרמניה זקוקה ל"ריבונות צבאית אמיתית" במקום תלות בבסיסים אמריקאיים ובמדיניות "שנאמנותה הראשונה נתונה לעם הגרמני". עקבות של תרגום מכונה הסגירו לעיתים את מקור הטקסטים: את "קואליציית הרמזור" הגרמנית – Ampelkoalition – כינה אתר IBI באנגלית "Svetofor coalition", כלומר למעשה תעתק את המילה הרוסית "סבטופור" (רמזור).

ChatGPT שימש בראש ובראשונה לא למילוי תוכן באתר IBI, אלא לקידומו וליצירת מראית עין של הפצה עצמאית של החומרים. הטקסטים שנוצרו פורסמו ב-X, בפייסבוק, בלינקדאין, בטלגרם ובסאבסטאק – הן בידי חשבונות רשמיים של ה"מכון" והן בידי משתמשים שהציגו את עצמם כקוראים מן השורה. אותה תשתית נקשרה לערוצי טלגרם המכוונים לקהלים בגרמניה, בארצות הברית, בצרפת, בפולין ובטורקיה; אחד המפעילים ביקש באופן קבוע, ברוסית, דו"חות על פעילותם. היקף ההשפעה בפועל התברר כקטן: רוב הפרסומים צברו מעט צפיות, אף שלחלק מערוצי הטלגרם היו 10-20 אלף עוקבים. ב-OpenAI מדגישים כי חשיבות המבצע נעוצה בעיקר בדבר אחר: מארגניו ניסו לזייף מקור של סמכות מקצועית, להסתיר את מקורם של הנרטיבים שביקשו לקדם ואז להפיץ אותם בעזרת בינה מלאכותית. עם זאת, החברה מציינת בנפרד כי איתרה סימנים מסוימים למעורבות של אנשים אמיתיים בישראל בפעילות בשם IBI, אך לא הצליחה לקבוע את אופי הקשר שלהם עם המכון ועם המפעילים הרוסים.