פיטורים בצה"ל: קצין המודיעין של אוגדת עזה ב-7 באוקטובר פוטר, למרות התנגדותו
סא"ל א', שכיהן כקצין המודיעין של האוגדה בעת המתקפה, הודח בשל אחריותו המקצועית ואחריותו כקצין לכישלון - בתום הליך משפטי שנמשך חודשים שבו ניסה למנוע את פיטוריו. לדבריו הוא רשאי לערער על ההחלטה בפני הרמטכ"ל.
ראש אגף כוח האדם בצה"ל הודיע היום (חמישי) על סיום שירותו ופיטוריו משורות צבא ההגנה לישראל של סא"ל א', שב-7 באוקטובר 2023 כיהן כקצין המודיעין של אוגדת עזה.
הוא פוטר בשל אחריותו המקצועית ואחריותו כקצין לכישלון 7 באוקטובר – בתום הליך משפטי שנמשך כמה חודשים, שבמהלכו ניסה הסא"ל לערער על פיטוריו.
סא"ל א' היה בין המפקדים שהרמטכ"ל קבע כי הם נושאים באחריות ישירה לכישלונות 7 באוקטובר. בדו"חות צוין כי א' הכיר את תוכנית המתקפה של חמאס, המוכרת בשם "חומת יריחו", אך דחה אזהרות שהגיעו מחיילת ותיקה ביחידה 8200 וכינה את תרחיש פריצת המחבלים לשטח ישראל "פנטסטי לחלוטין".
בלילה שלפני המתקפה, למרות סימנים מדאיגים בגבול והתייעצויות דחופות בפיקוד, הגיע הקצין לבסיס האוגדה ברעים ללא נשקו האישי והלך לישון, מבלי להורות על העלאת רמת הכוננות.
הליך הפיטורים נפתח לאחר החלטת הרמטכ"ל מ-23 בנובמבר 2025, שלפיה שורה של מפקדים בכירים נושאים באחריות פיקודית לאירועי 7 באוקטובר ויש לנקוט נגדם בצעדים המתאימים - כך ציין "ישראל היום".
עם זאת, ישיבת הוועדה שהייתה אמורה לדון בעניינו נדחתה פעמים רבות בשל בקשות והתנגדויות מצד המפוטר. במרץ הוא פנה לבית המשפט בדרישה למנוע את כינוס הוועדה. למחרת קבע בית המשפט כי הוועדה לא תתכנס עד לקבלת החלטה חדשה, ועל פרטי ההליך הוטל איסור פרסום.
ב-30 ביוני 2026 נתן בית המשפט את החלטתו בעתירה. הוא קבע כי הליך סיום השירות, שנפתח על בסיס חוות דעתו של סגן הרמטכ"ל בשל טעויות מקצועיות, כשלים ואחריות פיקודית שיוחסו לקצין, התנהל כדין ובגדר סמכויות הצבא.
בית המשפט דחה את טענותיו של סא"ל א' וקבע כי בהתאם לפקודות הצבא, צה"ל רשאי לפתוח בהליך פיטורים נגד קצין שנכשל מקצועית ופיקודית. עוד קבע בית המשפט כי זכותו של הקצין להשמיע את טענותיו לא נפגעה.
הוועדה דנה בעניין והגישה את המלצותיה, ולאחר שבחן אותן הורה ראש אגף כוח האדם על פיטוריו של סא"ל א' מהשירות. הוא רשאי לערער על ההחלטה בפני הרמטכ"ל.