אחדות מדומה באופוזיציה, בריתות נתניהו והסבך הערבי. סיכום השבוע

את הפרסום הכין הפרשן הפוליטי של Newsru.co.il גבי וולפסון

סיום חגי תשרי מביא את מערכת הבחירות אל הישורת האחרונה. אבל לא רק. בשבוע הבא יתקיימו אירועים לציון שלוש שנים למתקפת חמאס ולטבח 7 באוקטובר. הטקסים והאירועים המוקדשים ליום הזה מעולם לא היו סמל לאחדות בישראל. שני הטקסים – הממלכתי והחלופי – המתקיימים ביום הזה, הם הוכחה בולטת לכך. השנה, שלושה שבועות לפני הבחירות, האירועים והסיקור שלהם יישאו אופי פוליטי במיוחד.

המשימה המרכזית שעומדת בפני המפלגות בימים ובשבועות האחרונים של מערכת הבחירות היא השגת שליטה בסדר היום. מי שמשפיע על סדר היום מופיע יותר בתקשורת, הצהרותיו נדונות יותר, וביום הבחירות למי ששולט בסדר היום יש סיכוי גדול יותר להביא את מצביעיו לקלפי. לכך בדיוק מכוונים כל המאמצים של הפוליטיקאים ושל מי שמעצבים את אופיים של הקמפיינים הפוליטיים.

הסקרים של הימים האחרונים אינם מבהירים את התמונה, אך מדגישים את חשיבותם של קולות המתלבטים. הסקרים אינם מביאים בחשבון את הקולות הללו, ואילו השינויים הדרמטיים מתרחשים דווקא בימים האחרונים, כאשר המתלבטים מקבלים החלטה. ההחלטות הללו רחוקות מלהשתקף תמיד בסקרים, ולא פעם הן נודעות רק לאחר ספירת הקולות שהוטלו בקלפיות.

האופוזיציה: מראית עין של אחדות או הפסקת אש?

ראשי מפלגות האופוזיציה השקיעו מאמץ מרבי כדי שהרושם הציבורי מהפגישה שהתקיימה במוצאי שבת שעברה בביתו של יאיר לפיד בתל אביב יהיה חזק ככל האפשר. ההצהרות שקדמו לפגישה, התצלום שצילמה ליהי לפיד, ההצהרה המסכמת שהופצה מיד לאחר הפגישה... פגישה דיפלומטית ברמה הגבוהה ביותר לא הייתה נופלת בחשיבות האווירה מהפסגה הזאת. בפועל המטרה הייתה אחת: להפסיק את חילופי העקיצות וליצור אצל המצביעים רושם שהמפלגות פועלות בתיאום ומנהלות מאבק משותף. בשתי סוגיות לא הושגה הסכמה. הצדדים לא סיכמו כיצד ייקבע ראש הגוש, שהוא גם המועמד לתפקיד ראש הממשלה. הם גם לא הגיעו להסכמה בשאלה אם מותר להקים קואליציה בהישענות על קולות מפלגת רע"ם.

לפי דיווח "קשת", בסוגיה הראשונה נעשה ניסיון זהיר להגיע להסכמה, אך הוא לא צלח. המחלוקת המרכזית היא בין ליברמן לאייזנקוט. יו"ר ישראל ביתנו תומך ב"אסטרטגיית הגוש". "כל מפלגה צריכה למצות עד תום את הפוטנציאל האלקטורלי שלה, ואחרי הבחירות נקבע מי המועמד לראשות הממשלה", אומרים בסביבתו של ליברמן. אייזנקוט, מצדו, אומר שהמועמד צריך להיות באופן אוטומטי ראש המפלגה הגדולה ביותר. מחלוקת "קטנה" כזו עלולה כבר אחרי הבחירות לפוצץ את הגוש מבפנים.

סוגיית שיתוף הפעולה עם רע"ם כלל לא נדונה, משום שברור כי אין סיכוי להגיע להסכמה. יאיר גולן תומך בהשתתפות רע"ם בממשלה. בנט וליברמן מתנגדים להישענות על רע"ם אפילו לצורך הקמת קואליציה, ואייזנקוט מוכן להקים ממשלת מיעוט, שמשמעותה בפועל היא שימוש בקולות מפלגת רע"ם. גם אם מדובר יהיה "רק" באי-השתתפות של רע"ם בהצבעה בעת השבעת הממשלה.

היעדר ההסכמה בשתי הסוגיות האלה אינו מרוקן מתוכן את המזכר שעליו חתמו מפלגות האופוזיציה, אך במידה רבה מוריד מערכו. גם במזכר עצמו יש מכשולים. כך, למשל, אחת המשימות שמציבים לעצמם אנשי האופוזיציה היא גיבוש סדר יום מוסכם עוד לפני הבחירות, שיכלול את סוגיית "חלוקת הנטל", כלומר גיוס החרדים. בין ליברמן לאייזנקוט קיימות מחלוקות חמורות מאוד בנושא הזה. מחלוקות כאלה אפשר ליישב בתקופת הרכבת הממשלה שלאחר הבחירות, כשכל צד מתפשר. אבל ניסיון לפתוח במשא ומתן בנושא עוד לפני הבחירות, בלשונו הידועה של אותו ליברמן, אינו מבשר לגוש שום דבר טוב.

נתניהו: איום מבחוץ או מאבק על סדר היום

ראש הממשלה בנימין נתניהו טלטל השבוע פעמיים את המערכת הפוליטית עד היסוד. ב-27 בספטמבר ביקר ראש הממשלה באיחוד האמירויות ונפגש עם נשיא המדינה מוחמד בן זאיד. הדיווח הראשון על הביקור ועל הפגישה היה לא רשמי, אך לא הוכחש, ורק למחרת הגיעו אישורים רשמיים מירושלים ומאבו דאבי.

יומיים לאחר מכן הצהיר נתניהו על איום לתקיפת ישראל מצד יריבים חיצוניים בתקופה שלפני הבחירות.

מדיניות החוץ והביטחון היו תמיד קלפי המנצח של בנימין נתניהו. מערכות בחירות שבהן הנושאים האלה היו המרכזיים הסתיימו ברוב המקרים בניצחון "הליכוד". ב-1999 וב-2006, ובמידה מסוימת ב-2021, הנושאים המרכזיים היו סוגיות פנים וסוגיות חברתיות-כלכליות. אז "הליכוד" איבד את השלטון.

כעת נתניהו זקוק נואשות לנושא שיאפשר לו לקחת את היוזמה. ההחלטה שלו עצמו לקיים את הבחירות ב-27 באוקטובר העמידה אותו מלכתחילה במצב שבו בשלבים האחרונים של מערכת הבחירות הוא נמצא בעמדת מתגונן. ככל שטקסי יום 7 באוקטובר יהיו א-פוליטיים (והם לא יהיו כאלה), ראש הממשלה אינו יכול לבטל את העובדה שהטבח התרחש דווקא בקדנציה שלו. נתניהו השקיע מאמצים רבים בגיבוש תמונה שלפיה האירועים המרכזיים התרחשו החל מ-8 באוקטובר 2023. הטקסים שייערכו בשבוע הבא מאיימים לשנות את תמונת העולם הזאת ברגע הכי לא מתאים לראש הממשלה.

ואם לא די בכך, בשבוע האחרון התפרסמו פרסומים חדשים על אזהרות שנתניהו קיבל (או כביכול קיבל) מהמצרים ומראשי איחוד האמירויות לפני 7 באוקטובר. העיתוי של הפרסומים האלה מעורר שאלות רבות מאוד, אך אין בכך כדי לבטל את העובדה שלגופו של עניין יידרשו מראש הממשלה תשובות.

ונתניהו עבר להתקפה. התביעה נגד "הארץ" וכמה כלי תקשורת נוספים היא רק חלק מההתקפה הזו. לפי ידיעות מסוימות, בפגישה עם נשיא איחוד האמירויות ניסה נתניהו להגיע להסכמה על הכחשה פומבית של נושאי הפרסומים ב"הארץ", אך נענה בסירוב. האם כך הדבר באמת – לא ידוע. אך מכת הנגד האמיתית והניסיון לתפוס את היוזמה היו הצהרתו של נתניהו על מתקפה מבחוץ המאיימת עלינו.

איש מאיתנו אינו יודע בוודאות במה מדובר. הצהרות כלליות של פוליטיקאים, בייחוד כשהן נוגעות לענייני ביטחון, נוחות להם בכך שהן עשויות להיות קשורות למציאות הסובבת – ועשויות גם לא להיות קשורות אליה. לבדוק זאת איננו יכולים. כאשר בסוף ספטמבר 2023 נשא יאיר לפיד דברים במסיבת עיתונאים בתל אביב והזהיר מפני "עימות רב-זירתי מתקרב", איש לא ידע במה מדובר. כעבור שבועיים הגיע ה-7 באוקטובר, אך עד היום איננו יודעים ממה הזהיר אז ראש האופוזיציה.

ניסיון החטיפה של מטוס פליי דובאי (FlyDubai) בוצע פחות מ-48 שעות לאחר ההצהרה הדרמטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הקשר בין שני האירועים הללו מוטל בספק גדול. ואולם את הקשר הזה דנים וימשיכו לדון בו בימים הקרובים. ודיונים כאלה חשובים לנתניהו.

ש"ס ו"יהדות התורה": מי עם מי ונגד מי?

בינתיים נוצרה לבנימין נתניהו הבעיה החמורה ביותר, ככל הנראה, מאז תחילת מערכת הבחירות. עמית סגל דיווח כי יו"ר "יהדות התורה" יצחק גולדקנופף מתכוון להימנע בהצבעה על השבעת ממשלת מיעוט, אם איזנקוט יחליט לנקוט בצעד הזה. כוונתו של גולדקנופף משמעה לא רק שבירה בפועל של גוש נתניהו, אלא גם הקשיה ניכרת של משימת יו"ר "הליכוד" למנוע הקמת ממשלת מיעוט.

כל קול שעוזב את גוש נתניהו, גם אם אינו מצטרף לגוש איזנקוט, משנה את מאזן הכוחות לטובת האופוזיציה. לא ברור אם מדובר בהחלטה אסטרטגית, כפי שסבורים רבים במערכת הפוליטית, או בצעד טקטי בבזאר הקואליציוני. גולדקנופף הביע כבר מזמן עמדה בעד סיום הברית עם נתניהו ועם "הליכוד". מנגד, ל"יהדות התורה" אין חלופות מזהירות. יו"ר "יהדות התורה" הצהיר השבוע כי לא יתמוך באף ממשלה ללא הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות. ספק אם "יהדות התורה" נמצאת במצב שבו יש לה כוח ממשי להציב תנאים. ב"דגל התורה", ככל הנראה, מבינים זאת היטב ונמנעים מהצהרות רמות.

בש"ס, מצידה, נשמעים קולות אחרים לגמרי. ח"כ אריאל בוסו הצהיר השבוע כי מפלגתו שומרת אמונים לגוש נתניהו. ספק אם הגוש החרדי היה אי פעם מפולג יותר מאשר ערב הבחירות לכנסת ה-26.

פסילת אבו שחאדה: מכה לבל"ד או לאופוזיציה הציונית?

ב-1 באוקטובר דן בג"ץ בעתירות נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את סאמי אבו שחאדה, את עופר כסיף, וכן את הרשימה הערבית המאוחדת ואת מפלגת רע"ם. אבו שחאדה פרש מהבחירות, אף שמפלגת בל"ד בהנהגתו מתכוונת להמשיך במאבק הפוליטי. אני סבור שאת היתר יחזירו בשלום לכנסת.

את כאב הראש הגדול ביותר הדבר מסב למנהיגי האופוזיציה הציונית. כבר עכשיו, לפי רוב הסקרים, הרשימה הערבית המאוחדת מקדימה את רע"ם, והתחזקות מפלגתו של ג'בארין מחלישה ישירות את מי שהיו יכולים להיכנס ל"קואליציית השינוי".

לצד האכזבה במגזר הערבי מיאיר גולן, שתמך בפסילת אבו שחאדה, החלטת בג"ץ עשויה להוביל להתחזקות הרשימה המאוחדת ולהיחלשות האופוזיציה הרלוונטית במאבק על חילופי השלטון.

בני גנץ: בתקווה לנס או בחיפוש אחר יציאה יפה?

יו"ר מפלגת "ישר" גדי אייזנקוט הזמין את יו"ר "כחול לבן" בני גנץ לפגישה, ועשה זאת בפומבי. גנץ נענה להצעה, לא פחות בפומבי. אולם זמן קצר לפני המועד שנקבע ביטל אייזנקוט את ה"פגישה". ייקבע מועד חדש.

האופוזיציה זקוקה מאוד לכך שגנץ יצא מהמשחק. הסקרים נותנים לגנץ מעט קולות עד כדי זניחות. אבל סקרים הם סקרים, ויו"ר "כחול לבן" כבר סיפק הפתעות בעבר. איש אינו חושב ברצינות שגנץ יעבור את אחוז החסימה, ובכל זאת במערכת הבחירות הזו אלפיים-שלושת אלפים קולות עשויים להיות בעלי משקל רב.

גנץ אינו מגלה בשלב זה שום סימן לכך שבכוונתו לפרוש מהמרוץ. בשבוע החולף הוא קיים מפגש עם בוחרים יוצאי אתיופיה, וככל הנראה מתארגן קמפיין באינטרנט. יו"ר "כחול לבן", שבעבר חתר להנהגה ולתפקיד ראש הממשלה, ממשיך להילחם, ובמערכת הפוליטית משוכנעים שההחלטה הסופית אם להתמודד אם לאו תלויה בכך עד כמה תהיה מפתה חבילת ההצעות שיקבל.

ב"ליכוד" מעוניינים שגנץ ימשיך להתמודד. לנתניהו יש מה להציע לו. ההחלטה, ככל הנראה, תתקבל ממש לפני הבחירות.