מחקר חדש: ייתכן ששריפות יער הולידו את מלאכת הקדרות בלבנט לפני כ-11 אלף שנה
על פי מחקר שפורסם בכתב העת Geomorphology, שריפות ושחיקת קרקע לפני 11,000–7,000 שנה סחפו אדמת terra rossa עשירה בחרסית אל בקעת הירדן ואגן ים המלח, שם התיישבו קהילות חקלאיות. פרופ' עמוס פרומקין: "בדרך כלל שריפת יער נתפסת כקטסטרופה בלבד, אך טלטלות אקולוגיות יכולות לפתוח בפני אנשים חומרים ואפשרויות חדשים"
ארכיאולוגים מהאוניברסיטה העברית בירושלים משערים כי קטסטרופה אקולוגית בלבנט הדרומי לפני כ-11 אלף שנה סייעה לקהילות ניאוליתיות להמציא את מלאכת הקדרות.
לפי מחקר שפורסם בכתב העת Geomorphology, שריפות יער ושחיקת הקרקע שבאה בעקבותיהן לפני 11,000–7,000 שנה שינו מן היסוד את נופו של הלבנט הדרומי. השריפות כילו את הצמחייה על הגבעות, והגשמים סחפו כמויות עצומות של אדמת terra rossa (בלטינית: אדמה אדומה) העשירה בחרסית אל בקעת הירדן ואגן ים המלח. על משקעים פוריים אלה החלו להתיישב באופן נמרץ קהילות חקלאיות ניאוליתיות.
פרופ' עמוס פרומקין הציע את "השערת הכבשן הטבעי". לדבריו, ייתכן שאנשים הבחינו כיצד שריפה טבעית עזה הפכה חרסית רכה לחומר קשה ועמיד. תצפית זו הובילה אותם לרעיון של שריפת חרסית מלאכותית ליצירת כלים. ניתוח הקרמיקה הקדומה ביותר מאשר כי היא נעשתה דווקא מאדמת terra rossa המקומית.
"בדרך כלל שריפת יער נתפסת כקטסטרופה בלבד, אך טלטלות אקולוגיות יכולות לפתוח בפני אנשים חומרים ואפשרויות חדשים, – ציין פרופ' עמוס פרומקין. – קהילות ניאוליתיות בבקעת הירדן בהחלט יכלו לראות כיצד האש משנה את החרסית בסביבת יישוביהן, ולהבין שניתן לשחזר את התהליך. אם כך הדבר, הרי שאחת הטכנולוגיות החשובות ביותר של האנושות נוצרה בחלקה מכך שאנשים למדו לחקות את מה שהטבע כבר עשה".
תקופה דומה של שריפות נרחבות ושחיקה התרחשה באזור גם לפני 129–116 אלף שנה, אך אז לא הופיעה קרמיקה. הדבר מוכיח שהגורם הטבעי לבדו אינו מספיק: כדי להבין ולשחזר תהליך טבעי נדרשה חברה בעלת רמה מסוימת של יכולות קוגניטיביות, אורח חיים של יישוב קבע וכישורים טכנולוגיים.