לרגל יום הולדתו ה-100: מל ברוקס בחר 20 סרטים אהובים להקרנות

לציון 100 שנה להולדתו של מל ברוקס, ה-American Cinematheque יקיים בלוס אנג'לס מחזור של 20 סרטים שנבחרו אישית בידי הבמאי והקומיקאי. ההקרנות ייערכו מ-3 בספטמבר ועד 12 בנובמבר בבתי הקולנוע Aero, Egyptian ו-Los Feliz 3.

ברשימה נכללו סרטים מכמעט 90 שנות היסטוריה של הקולנוע – מ"אורות הכרך" (City Lights) של צ'רלי צ'פלין ו"לילה באופרה" (A Night at the Opera) של האחים מרקס ועד "רוקד עם זאבים" (Dances with Wolves), "ג'וג'ו ראביט" (Jojo Rabbit) ו"שמי דולמייט" (Dolemite Is My Name). הסרט היחיד בתוכנית שאינו דובר אנגלית הוא "הוויטלוני" (I Vitelloni) של פדריקו פליני.

סמל הקומדיה האמריקאית מל ברוקס בן 100. גלריית תמונות

ב-28 ביוני 2026 מלאו 100 שנה למל ברוקס – אחד הקומיקאים, התסריטאים והבמאים המשפיעים ביותר בתולדות הקולנוע והטלוויזיה באמריקה.

מל ברוקס נולד בברוקלין ב-1926 בשם מלווין קמינסקי, למשפחת מהגרים יהודים מפלך וילנה לשעבר. הוא שירת בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן החל להופיע כקומיקאי. ראשית דרכו הייתה קשורה בטלוויזיה: ברוקס עבד כתסריטאי בתוכנית האגדית של סיד סיזר Your Show of Shows, שם הכיר את קרל ריינר. יחד הם יצרו את אחד ממערכוניו הידועים ביותר של ברוקס – "האיש בן 2000 השנים".

בקולנוע התפרסם ברוקס כאמן הפרודיה, הפארסה והסאטירה האבסורדית. בין סרטיו המרכזיים – "המפיקים" (The Producers), "שנים עשר הכיסאות" (The Twelve Chairs), "אוכפים לוהטים" (Blazing Saddles), "פרנקנשטיין הצעיר" (Young Frankenstein), "סרט אילם" (Silent Movie), "חרדת גבהים" (High Anxiety), "היסטוריה של העולם, חלק א'" (History of the World, Part I), "ספייסבולס" (Spaceballs), "רובין הוד: גברים בטייטס" (Robin Hood: Men in Tights), "דרקולה: מת ומרוצה" (Dracula: Dead and Loving It) ועוד.

על התסריט לסרט "המפיקים" זכה ברוקס באוסקר. מאוחר יותר הוא הפך את הסרט למחזמר ברודוויי, שהקנה לו שלושה פרסי טוני. ברוקס נמנה עם מספר מצומצם של אמנים שזכו בכל ארבעת הפרסים האמריקאיים המרכזיים בתחום הבידור – אוסקר, אמי, גראמי וטוני.

קו נפרד בביוגרפיה של ברוקס הוא יחסו לנאציזם ולאנטישמיות: בן למהגרים יהודים מאירופה וותיק מלחמת העולם השנייה, הוא הפך שוב ושוב את הפחד מפני דיקטטורים וקנאים לנושא לסאטירה לגלגנית. הדוגמה המפורסמת ביותר היא "אביב להיטלר" מתוך "המפיקים".

מל ברוקס היה נשוי לשחקנית אן בנקרופט מ-1964 ועד מותה ב-2005. בנם מקס ברוקס הפך לסופר ולתסריטאי. בשנים האחרונות המשיך ברוקס להשתתף בפרויקטים ציבוריים, בסרטים תיעודיים ובעבודות טלוויזיה.