«לה מונד»: התחזקות ה"נצים" באיראן מקשה על המשא ומתן עם טראמפ

המאבק הפנימי בהנהגת איראן הופך לאחד המכשולים המרכזיים במשא ומתן עם ארצות הברית, כותב פרופ' ז'אן-פייר פיליו במאמר דעה ב-Le Monde. לדבריו, דונלד טראמפ ניצב מול אותה בעיה שבראק אובמה נאלץ להתמודד איתה ב-2015: כל הסכמה עם נשיא איראן תלויה בעמדתם של מוקדי כוח נוקשים יותר בתוך הרפובליקה האסלאמית.

פיליו מזכיר כי אובמה הצליח לפתור את הבעיה באופן חלקי באמצעות פורמט רב-צדדי של משא ומתן בהשתתפות מדינות אירופה, רוסיה וסין. הדבר איפשר לנשיא איראן דאז חסן רוחאני ולשר החוץ מוחמד ג'ואד זריף להתמודד עם הביקורת מצד האגף השמרני של המשטר ו"משמרות המהפכה האסלאמית". טראמפ, לעומת זאת, ויתר על הפורמט הרב-צדדי ומנהל את המשא ומתן עם טהראן כמעט באופן ישיר, בתיווך עומאן ופקיסטן.

לאחר מותו של עלי חמינאי בתחילת המלחמה ועלייתו לשלטון של בנו מוג'תבא, שמאז לא הופיע בפומבי ואולי נפצע קשה, השפעתן של משמרות המהפכה גברה משמעותית. פיליו מייחד מקום מיוחד למפקד החדש של משמרות המהפכה אחמד וחידי, שר ההגנה והפנים לשעבר. להערכת הכותב, וחידי שואף להפוך לדמות רבת ההשפעה ביותר באיראן, ובהסתמך על תמיכתו של המנהיג העליון החדש הוא דורש מארצות הברית ויתורים נוספים.

לחיזוק מעמדו של וחידי תרם מינויו של תומכו עלי עבדוללהי עליאבאדי לראש המטה הכללי, מה שלדעת פיליו מבסס את שליטת משמרות המהפכה בצבא הסדיר. על רקע זה, לנשיא מסעוד פזשכיאן, שחתם ב-17 ביוני על פרוטוקול ההסכמות עם טראמפ, יש חופש פעולה מצומצם בהרבה: משמרות המהפכה מסוגלות להכתיב לו את תנאי יישום ההסכם, ובכללם הדרישה לביטול מלא של הסנקציות ותוכנית לשיקום איראן בעלות של 300 מיליארד דולר.

במרכז העימות נותר מיצר הורמוז. לדברי פיליו, וחידי מעריך כי ארצות הברית, שלא הצליחה להשיג הכרעה צבאית ולהבטיח שלום יציב, תסכים בסופו של דבר לצורה כזו או אחרת של שליטה איראנית במיצר. כותב Le Monde מסכם כי הימשכות המשא ומתן משחקת כעת לידיו של האגף הנוקשה ביותר במשטר ומחזקת את אמונתו ביעילות מדיניות ההעלאה המתמדת של ההימור.