מחקר חדש: ארכיאולוגים תת-ימיים אמדו את ההיקף הנסתר של נמלי הים התיכון בעת העתיקה
פרויקט המחקר SHIPs, בראשות עמנואל נאנטה, קבע כי את התפקיד המרכזי בלוגיסטיקה מילאו אזורי העגינה שמחוץ למבני הנמל מאבן, וכי ספינות רבות עגנו במפרצים טבעיים מוגנים – נתון שמשנה מן היסוד את התפיסות על מחזור המשא בנמלים כמו קיסריה. בטבריה נמצא כי הבטון העתיק שימש מהמאה הראשונה לפנה"ס ועד לתקופה הביזנטית.
חוקרים מאוניברסיטת חיפה הראו כי אמידת היקפם של נמלי העת העתיקה על פי מזחי האבן שנשתמרו בלבד היא שגויה: תנועת הספינות בפועל הייתה גבוהה בהרבה.
הגישה המסורתית להערכת קיבולתן של מעגנות עתיקות הסתמכה על המולים, המזחים ושוברי הגלים מאבן שנשתמרו. אולם פרויקט המחקר SHIPs, בראשות עמנואל נאנטה, הציע להביט על מערך הנמל מכיוון הים. הארכיאולוגים קבעו כי את התפקיד המרכזי בלוגיסטיקה מילאו אזורי העגינה, שהשתרעו מחוץ למבני הנמל מאבן. ספינות רבות עגנו במפרצים טבעיים מוגנים, וזאת משנה מן היסוד את התפיסות על מחזור המשא האמיתי של נמלים כמו קיסריה.
כדי להשוות בין קיבולתן של המעגנות העתיקות, פיתח הצוות שיטת ניתוח אחידה בת ארבעה מרכיבים. החוקרים בחנו את טכניקת העגינה והשוו חבלים וטבעות עתיקים שנשתמרו לצילומים של ספינות מפרש מהמאה ה-19. החוקרים שיחזרו את עומק המים הקדום בעזרת קידוח גיאולוגי והשוו אותו לשוקע של ספינות סחר. הארכיאולוגים הפעילו סריקת לידאר של קו החוף, ואת האזורים התת-ימיים חקרו באמצעות מכשירי סונאר וגלאי מתכות.
בטבריה, שעל הכינרת, העלו חפירות של מזח תת-ימי כי הבטון העתיק שימש בפועל זמן רב יותר בהרבה ממה שנחשב עד כה – מהמאה הראשונה לפנה"ס ועד לתקופה הביזנטית. המחקר פורסם בכתב העת Antiquity.
"הערכת קיבולתו של נמל על פי מזחי האבן שנשתמרו בו בלבד מתעלמת מכך שרוב הספינות נותרו באזורי העגינה, והתחשבות בנקודה חשובה זו מעלה בחדות את מחזור המשא", ציין עמנואל נאנטה.
הגישה השיטתית החדשה מסייעת לא רק לשחזר במדויק יותר את מפת הסחר בעת העתיקה, אלא גם מבטיחה הגנה על אתרי מורשת תרבות תת-ימיים פגיעים.