הבחירות לכנסת ה-26: עלות של 3.5-4 מיליארד שקל למשק הישראלי
המרכיב הגדול ביותר הוא כ-2.68 מיליארד שקל, עלות יום השבתון ב-27 באוקטובר לפי הערכת אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים; כ-593 מיליון שקל מתוך תקציב ועדת הבחירות המרכזית מיועדים ישירות לקיום הבחירות, ולצד זאת אושר הסדר מימון מיוחד למפלגות. מנכ"לית ועדת הבחירות אורלי עדס הסבירה את העלייה בעלויות בצורך לחזק את ההגנה בסייבר ולהתמודד עם התערבות באמצעות בינה מלאכותית וחדשות כזב.
כלי התקשורת בישראל עוסקים בימים האחרונים בעלותן של הבחירות הקרובות לכנסת ה-26. בפרסומים מופיע סכום של כ-4 מיליארד שקל, אולם אין מדובר בהוצאה ישירה של תקציב המדינה אלא בהערכה רחבה יותר, הכוללת את עלות יום השבתון, ההוצאות על קיום ההצבעה ומימון המפלגות.
המרכיב הגדול ביותר הוא העלות הכלכלית של יום השבתון ב-27 באוקטובר. אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים מעריך אותה בכ-2.68 מיליארד שקל. הסכום משקף את הוצאות המעסיקים על יום שבתון בתשלום ועל עובדים שימשיכו לעבוד ביום הבחירות. הוא אינו זהה לירידה ישירה בתמ"ג: חלק מהעסקים ימשיכו לפעול, ואילו המסחר, המסעדות ותעשיית הבידור עשויים להרוויח הכנסות נוספות ביום הבחירות.
ההוצאות הישירות של ועדת הבחירות המרכזית נמוכות בהרבה. בפברואר אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקציב ועדת הבחירות לשנת 2026 בהיקף של כ-690 מיליון שקל. מתוכם כ-593 מיליון שקל מיועדים ישירות לקיום הבחירות, וכ-97 מיליון נוספים לפעילות השוטפת של הוועדה ולהשלמת ההיערכות להצבעה. בתחילה ביקשה ועדת הבחירות כ-740 מיליון שקל, אך ועדת הכספים דרשה לקצץ 50 מיליון.
סעיף הוצאות נפרד הוא המימון הממלכתי למפלגות. ביולי אישרה הכנסת הסדר מיוחד למערכת הבחירות הנוכחית. גובה יחידת מימון אחת נקבע על 1.835 מיליון שקל, גבוה ב-12% מהרמה הקודמת. מפלגות המיוצגות בכנסת היוצאת יוכלו לקבל מקדמה בשיעור 80% מיחידה כזו עבור כל חבר כנסת, במקום 70% שהיו נהוגים עד כה. עוד הוגדל מרכיב המימון הנוסף לסיעה מיחידה אחת ל-1.4 יחידות. לרשימות חדשות נקבעה אפשרות לקבל מקדמות כנגד ערבויות בנקאיות.
כך, אם מביאים בחשבון כ-2.68 מיליארד שקל של עלות יום השבתון, כ-593 מיליון שקל של הוצאות ישירות על ארגון הבחירות והמימון המיוחד למפלגות לקראת הבחירות, העלות הכוללת מתקרבת ל-3.5 מיליארד שקל. אם משתמשים במתודולוגיה רחבה יותר וכוללים גם את ההוצאות הנוספות של ועדת הבחירות, המימון השוטף למפלגות והפסדים עקיפים של העסקים - מתקבל סכום הקרוב ל-4 מיליארד שקל.
ועדת הכספים של הכנסת ציינה בדיון על תקציב ועדת הבחירות את הגידול המשמעותי בו לעומת ההוצאות בפועל במערכות הבחירות הקודמות. מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס הסבירה את העלייה בעלויות בצורך לחזק את ההגנה בסייבר, להתמודד עם התערבות באמצעות בינה מלאכותית וחדשות כזב, וכן להיערך למאפייני ההצבעה בתנאי המלחמה הנמשכת.