בגיל 89: הלך לעולמו יהודה אטלס, סופר הילדים, המשורר והמתרגם

אחד מגדולי יוצרי ספרות הילדים בישראל, יהודה אטלס, מחבר הסדרה הפופולרית "והילד הזה הוא אני", הלך לעולמו במרכז הרפואי איכילוב בגיל 89.

משפחת הסופר פרסמה הודעה רשמית על מותו: "עד רגעיו האחרונים נותר יהודה ילד נצחי. כל חייו עשה רבות למען אנשים, מתוך חמלה ורצון לעזור. הוא היה עורך, סופר ילדים ומתרגם, ובשנים האחרונות כתב על ילדים בסיכון, בראותו בכך את שליחותו. יהי זכרו ברוך".

יהודה אטלס נולד ב-12 בפברואר 1937 במושב עין עירון, סמוך לפרדס חנה ולכרכור, למשפחת החקלאים אסתר ויצחק אטלס. הוא למד בבית הספר בכרכור, לאחר מכן בתיכון בחדרה, ושירת בחטיבת גולני. במשך כמה שנים התגורר בקיבוץ מזרע ועבד כמדריך בבתי ספר חקלאיים, ולימים למד לימודי מזרחנות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

בתחילת שנות ה-60 פנה אטלס לעיתונאות. בשנים 1961–1966 עבד במערכת ביטאון הנוער "במחנה גדנ"ע", ולאחר מכן עבר ל"ידיעות אחרונות", שם עסק במוספים השבועיים "7 ימים" ו"7 לילות". במשך שמונה שנים ניהל את המדור "ילד גדול", שעסק בספרות ילדים וביוצריה. ב-1982 ערך אטלס גם את מגזין הילדים "פילון".

את הפרסום האמיתי הביא לו ספר השירים "והילד הזה הוא אני", שיצא לאור ב-1977 באיוריו של דני קרמן. אטלס כתב על פחדיהם של ילדים, על עלבונות, קנאה, יחסים עם ההורים וחוויות נוספות בגוף ראשון, מנקודת מבטו של הילד עצמו. הספר היה תחילתה של סדרה בת חמישה ספרים, שכללה גם את "והילד הזה הוא גם אני", "ורק אני לא", "אני רוצה שפתאום..." ו"הילדה שאני אוהב". הסדרה זכתה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער, ויצירותיה הועלו בתיאטרון והולחנו.

עם זאת, אטלס לא היה רק סופר ילדים. הוא חקר את תולדות ספרות הילדים וכתב חיבור בן שלושה כרכים, "ילדים גדולים", על חייהם ויצירתם של עשרות מקלאסיקוני ספרות הילדים והנוער בעולם. הוא תרגם רבות לעברית - בעיקר ספרי ילדים - והוא עצמו דיבר על התרגום כאחד החלקים החשובים ביותר בעבודתו. בין היתר יצר את הסדרה "ספרים שאהבתי", שעבורה בחר, תרגם וערך יצירות מספרות הילדים העולמית שלא ראו אור בעברית קודם לכן.

ב-2017 הוציא אטלס ספר אוטוביוגרפי, "הילד הזה: עין עירון, דואר כרכור", שהוקדש לילדותו ולנעוריו. בשנות חייו האחרונות הקדיש חלק ניכר מעבודתו לילדים ולבני נוער בסיכון. ב-2021 יצא ספרו "ילדים של אף אחד", שבו כתב בין השאר על אלימות ועל אלימות מינית כלפי ילדים. אטלס עצמו הסביר את פנייתו לנושא ברצונו ליצור טקסטים שבהם ילדים יוכלו לזהות את חוויותיהם ושיסייעו להם לדבר על מה שעובר עליהם.

אטלס זכה בשורה של פרסים ספרותיים: פרס זאב לספרות ילדים ונוער, פרס היצירה בתחום התרגום ב-2011 ופרס ראש הממשלה לסופרים הכותבים בעברית ב-2013. ב-2020 העניק לו המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך פרס על מפעל חיים בספרות ילדים. הוא היה אב לשלושה בנים.