ועדת הבחירות המרכזית פסלה את עופר כסיף מהתמודדות בבחירות - ההחלטה טעונה אישור בית המשפט העליון

ועדת הבחירות המרכזית בישראל הצביעה היום (רביעי) בעד פסילתו של חבר הכנסת עופר כסיף, נציג חד"ש ברשימה המשותפת, מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26. בעד קבלת הבקשה הצביעו 19 מחברי הוועדה, חמישה התנגדו ושניים נמנעו. הוועדה ראתה בתמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל עילה לפסילה.

הבקשה נדונה בעקבות פנייה של "הליכוד". נציג המפלגה, עו"ד אילן בומבך, טען כי אמירותיו ומעשיו של כסיף מעידים על תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל ועל שלילת קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית. בין החומרים שהוצגו נגד כסיף בעבר – אמירותיו על ההתנגדות המזוינת של הפלסטינים, חתימתו על פנייה בתמיכה בתביעת דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק של האו"ם והצהרות שמסר במהלך המלחמה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן התנגדו לפסילתו של כסיף. לפי חוות הדעת שהוגשה לוועדה, החומרים הקיימים אינם עומדים באמות המידה שקבע בית המשפט העליון להחלת סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת. סעיף זה מאפשר למנוע השתתפות של מועמד או רשימה בבחירות במקרה של שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל.

כסיף עצמו דחה את ההאשמות שיוחסו לו. בדיון אמר כי גינה את הרצח ההמוני שביצע חמאס ב-7 באוקטובר 2023 עוד ביום המתקפה, וכי אין לפרש את ביקורתו על מעשי הממשלה וצה"ל כתמיכה באויבי ישראל. לדבריו, מדובר בניסיון לדה-לגיטימציה של השותפות הפוליטית היהודית-ערבית ולהצגת ההתנגדות למדיניות הממשלה כחוסר נאמנות למדינה.

החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניינו של מועמד יחיד אינה סופית כשלעצמה: על פי החוק, עליה להיות מועברת יחד עם נימוקיה לאישור בית המשפט העליון. בדיון בתיקים מסוג זה מחיל בית המשפט רף ראייתי גבוה: העמדה האסורה צריכה להוות חלק משמעותי מפעילותו הפוליטית של המועמד ולהיתמך בראיות ברורות, משכנעות וחד-משמעיות.

עופר כסיף כבר עבר הליך דומה לקראת הבחירות ב-2019. אז פסלה אותו ועדת הבחירות המרכזית מלהתמודד, אולם בית המשפט העליון ביטל את ההחלטה ברוב של שמונה שופטים מול אחד וקבע כי הראיות שהוצגו אינן מספיקות לפסילתו. בפסק הדין צוין כי חלק מאמירותיו של כסיף שנויות במחלוקת קשה, אך הרף הראייתי הגבוה הנדרש בחוק לא הושג.