וידוייו של ה"עיתונאי" מעזה מועתז עזאיזה: צנזורה עצמית תחת חמאס ועיוורון התקשורת המערבית
בראיון באורך 3 שעות ו-39 דקות לפודקאסט "תקארוב" סיפר הצלם הפלסטיני כי ב-7 באוקטובר 2023 צילם ישראלים חטופים ותושבי עזה שהיכו אותם, אך נמנע במכוון מפרסום הצילומים: "לא רציתי להרוס את חייהם של האנשים שצילמתי".
העיתון The Jerusalem Post פרסם אתמול (שבת) כתבה על הצלם והעיתונאי הפלסטיני מועתז (מותאז) עזאיזה, שזכה לפרסום רב במערב בזכות סיקור המלחמה ברצועת עזה. הרקע לכתבה הוא ראיון נרחב בערבית, שבו הודה עזאיזה כי ב-7 באוקטובר 2023 צילם ישראלים חטופים ותושבי עזה שהיכו אותם, אך נמנע במכוון מפרסום הצילומים, משום שחשש כי ישראל תוכל לזהות את האנשים שנראו בהם ולחסל אותם.
עזאיזה העניק את הראיון לעיתונאי והבלוגר הפלסטיני אחמד אל-ביקאווי, לפודקאסט "תקארוב" ("התקרבות"). הפרק, באורך 3 שעות ו-39 דקות ובכותרת "מי כופה על עזה גרסה אחת?", פורסם ב-3 בספטמבר 2026 ביוטיוב ובפלטפורמות פודקאסט נוספות. זה היה הפרק ה-233 של התוכנית. בתיאור הראיון צוין בנפרד כי אחד הנושאים בו היה מדוע עזאיזה צילם אנשים שמתחו ביקורת על חמאס, בעוד עיתונאים אחרים במצבים דומים כיבו את המצלמות.
בתארו את אירועי 7 באוקטובר 2023 סיפר עזאיזה כי ראה רכב של "גדודי עז א-דין אל-קסאם", הזרוע הצבאית של חמאס, ובו ישראלים חטופים. סביב הרכב התקהלו תושבי הרצועה, וחלקם היכו את החטופים. עזאיזה עקב אחר הרכב והמשיך לצלם את המתרחש.
אולם הוא לא פרסם את התיעוד. עזאיזה הסביר כי הבין שהצד הישראלי יוכל להשתמש בסרטונים לצורך זיהוי. "לא רציתי להרוס את חייהם של האנשים שצילמתי", סיפר. לדבריו, הוא לא רצה להיות אחראי אפילו בעקיפין למותם של אותם אנשים "בתמורה לכמה לייקים וצפיות".
בכך אישר עזאיזה כי היו ברשותו חומרים תיעודיים שצולמו ממש ב-7 באוקטובר 2023 והראו את יחסם של תושבי עזה לישראלים החטופים, אך הסתיר אותם במכוון מקהל עוקביו רב-המיליונים. עם זאת, עזאיזה לא אמר כי פעל בהוראת חמאס או כי היה חבר בארגון.
בראיון פירט עזאיזה על הצנזורה העצמית של עיתונאים ברצועת עזה בסיקור פעילות חמאס. לדבריו, צלמים נהגו להנמיך את המצלמות כשתושבים החלו למתוח ביקורת פומבית על הארגון. עזאיזה עצמו סיפר כי לאחר שפרסם סרטון שבו תושב הרצועה גידף את חמאס, ספג קמפיין רדיפה מאורגן.
עזאיזה טוען כי בעזה פעלה קבוצת וואטסאפ בשם Smart, שאותה ניהל אדם הקשור למערך התקשורת של חמאס במעבר רפיח. לדברי הצלם, באמצעות הקבוצה הופצו פרטים אישיים ומספרי טלפון של עיתונאים ואישי ציבור, ולאחר מכן נקראו פעילים לתקוף אותם ברשתות החברתיות, להתקשר אליהם ולהפעיל עליהם לחץ. "כל מי שהעז להראות את המציאות ספג רדיפות בלתי פוסקות", תיאר עזאיזה את המצב.
חלק ניכר מהריאיון הוקדש לביקורת על חמאס. עזאיזה אמר שהוא תומך בהתנגדות הפלסטינית המזוינת באופן עקרוני, אך סבור שעליה להניב תוצאה ולהתחשב בערך חייהם של הפלסטינים. הוא שאל את מי הגנו נשקי חמאס ברצועת עזה אחרי 7 באוקטובר, והשיב בעצמו: "אף אחד".
הוא גם האשים את הנהגת חמאס בכך שסירבה במשך זמן רב מדי להסכם שאת תנאיו הסכימה בסופו של דבר לקבל. לדברי עזאיזה, אם הארגון היה מוכן להסכים לפירוק מנשק, הוא יכול היה לעשות זאת מוקדם הרבה יותר ולמנוע את מותם של עשרות אלפי בני אדם. "החזרתם אותנו לימי הביניים", אמר בפנייתו להנהגת חמאס.
הדברים של עזאיזה מושכים תשומת לב מיוחדת בשל המעמד שרכש הצלם בתקשורת המערבית לאחר פרוץ המלחמה. באפריל 2024 כלל אותו המגזין Time ברשימת מאה האנשים המשפיעים בעולם. בטקסט שהוקדש לו הוגדר עזאיזה למעשה "העיניים והאוזניים" של העולם בעזה: המגזין ציין כי במשך 108 ימים תיעד את המתרחש ברצועה בתנאים שבהם לרוב העיתונאים הזרים לא הייתה גישה לשם.
עזאיזה נכח בערב החגיגי של TIME100 בניו יורק, נשא דברים בפני קהל אמריקאי ואירופי וביקר במאהלי הסטודנטים הפרו-פלסטיניים באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת ניו יורק. Time הציג אותו כצלם עיתונות פלסטיני, שתמונותיו סייעו להפנות את תשומת לב הקהל העולמי למתרחש בעזה.
לפני המלחמה שיתף עזאיזה פעולה עם UNRWA USA. על פי הדוח השנתי של הארגון, בשנת 2023 הוא היה אחד משני יוצרי התוכן החיצוניים של הארגון בעזה, וכבר לפני 7 באוקטובר הכין עבור הקהל האמריקאי חומרים על פליטים פלסטינים. ב-UNRWA USA מסרו כי באוגוסט 2023 מימנו לו החלפה של עדשת מצלמה שנשברה. לאחר פרוץ המלחמה המשיך הארגון בשיתוף הפעולה עם עזאיזה וארגן את סיבוב ההופעות שלו "Gaza Through My Lens" בערי ארצות הברית, שבמהלכו נאספו כספים לסיוע לתושבי עזה.
בדוח השנתי של UNRWA USA נכתב כי הסיור האמריקאי שאורגן יחד עם עזאיזה גייס יותר מ-1.4 מיליון דולר. הארגון עצמו מכנה אותו "צלם וצלם עיתונות פלסטיני ידוע בעולם".
הדברים הנוכחיים של עזאיזה אינם מהווים הודאה בחברות בחמאס או בשיתוף פעולה רשמי עם הארגון, אך מאפשרים להעריך מחדש את מידת העצמאות המערכתית של החומרים מעזה, שהופצו בחודשי המלחמה הראשונים בתקשורת המערבית וברשתות החברתיות.