אוניברסיטת קורנל: פורסמו תוצאות הטיסה הראשונה של מפרש אור זעיר מעופף חופשי
הלוויין בגודל מודול CubeSat תקני אחד שוגר לתחנת החלל הבינלאומית בספטמבר 2025 ושוחרר ממנה ב-2 בדצמבר, וחובבי רדיו ברשת TinyGS קלטו מה-ChipSat מנות נתונים מלאות. במקביל פרסה האסטרונאוטית ניקול אייארס שש פעמים מפרשים בשני מבנים שונים בתוך התחנה.
אוניברסיטת קורנל פרסמה את תוצאותיהם של שני ניסויים סטודנטיאליים במפרשי אור זעירים במיוחד. במסגרת משימת Alpha CubeSat נפרס בהצלחה במסלול כדור-ארץ נמוך מפרש אור מעופף חופשי הנושא מחשבים זעירים מסוג ChipSat. המשימות המרכזיות של הניסוי בוצעו בהצלחה, כך עולה מהתוצאות שהוצגו בכנס Small Satellite Conference.
Alpha CubeSat, שגודלו מודול CubeSat תקני אחד בלבד, שוגר לתחנת החלל הבינלאומית בחללית המטען NG-23 בספטמבר 2025 ושוחרר מהתחנה ב-2 בדצמבר. המפרש המחזיר אור, שקופל בשיטת האוריגמי, התנתק לאחר פקודה במלואו מהלוויין והפך לחללית עצמאית. במבנה שלו שולבו רכיבי ChipSat במשקל גרמים, שהיו אחראים לתקשורת.
חובבי רדיו המשתתפים ברשת TinyGS הצליחו לקלוט מה-ChipSat מנות נתונים מלאות. לדברי המפתחים, זו הפעם הראשונה שחללית כה קטנה מאפשרת העברה של מנות מידע מלאות מהמסלול לכדור הארץ. המפרש עצמו ירד מהמסלול מהר למדי בשל התנגדות שכבות האטמוספרה העליונות, ואילו ה-CubeSat המשיך לפעול וירד סופית מהמסלול במאי 2026.
הניסוי המקביל, Sailing to the Stars, נערך בתוך תחנת החלל הבינלאומית עצמה. האסטרונאוטית ניקול אייארס פרסה באוגוסט 2025 שש פעמים מפרשים בשני מבנים שונים בתנאי מיקרו-כבידה. מצלמות וחיישנים תיעדו את תנועת המפרשים ומנגנוני הפריסה, וכך אפשרו לקבוע איזו תצורה מספקת את הפריסה היציבה ביותר.
המפתחים רואים בניסויים הנוכחיים שלב בדרך ליצירת חלליות קלות במיוחד, שיוכלו לשנות מסלול בהשפעת אור, ובהמשך גם לקבל תאוצה נוספת מלייזרים עוצמתיים. כיעדים הבאים צוינו תנועה מבוקרת, העלאת המסלול ושימוש בחלליות מסוג זה לטיסות אל הירח, מאדים ויעדים רחוקים יותר.