דו"ח חדש: על ישראל לא לוותר על כושר זיקוק הנפט

דו"ח חדש שהכינה חברת BDO בהזמנת משרד האנרגיה ומינהל הדלק מבטל במידה רבה את המלצות חברת "מקינזי" (McKinsey) משנת 2017, שהמרכזית שבהן הייתה סגירת בתי הזיקוק בחיפה בלי החלפה נאותה של כושר הייצור.

לפי הדו"ח, בתקופות של לחימה עלולים להיווצר קשיים בעגינת אוניות זרות בנמלי ישראל, מגבלות על השיט מטעמי ביטחון, הפסקת ייצוא מצד מדינות ספקיות ופגיעה בתשתיות הייצור המקומיות. בנוסף, לסוגי דלק מסוימים – ובהם קרוסין תעופתי, סולר לתחנות כוח ובנזין באוקטן 98 – יש מפרטים טכניים מיוחדים או נזילות נמוכה בשוק, ולכן קשה יותר לרכוש אותם במהירות בחו"ל.

בדו"ח מצוינים גם סיכונים לפגיעה ולהשבתה של בתי זיקוק, וכן לשיבושים בהפקת הגז הטבעי. במצב כזה ייתכן שתחנות הכוח יידרשו למעבר ממושך לסולר, בעוד שמערך הדלק יידרש לספק בו-זמנית את צורכי התחבורה, התעשייה, כוחות הביטחון ומערך ההתגוננות האזרחית.

אחת המסקנות בדו"ח היא שייבוא נפט גולמי בשילוב עם כושר זיקוק עצמאי מעניק לישראל גמישות רבה בהרבה מאשר ייבוא של מוצרי נפט מוגמרים בלבד. בית זיקוק מקומי מסוגל לייצר מגוון רחב של מוצרים בהתאם לצורכי המשק ולהתאים את היקפי הייצור במקרים שבהם אספקת מוצר מסוים משתבשת.

מחברי הדו"ח ממליצים לשמר את כושר הייצור המקומי ולהגדיל באופן משמעותי את היקף מלאי החירום, וכן להרחיב ולחזק את הקישוריות בין הנמלים, מתקני האחסון ומערכות הצנרת.

עוד מוצע להעביר את בתי הזיקוק בחיפה לנגב, בפורמט של בית זיקוק היברידי שיוכל להתאים את עצמו גם לדלקי העתיד – ובהם דלק תעופה בר-קיימא וביו-דיזל.