מחקר מאוניברסיטת תל אביב: הבינה המלאכותית עדיין לא מפענחת את שפת בעלי החיים ומלמול תינוקות

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הראו כי בינה מלאכותית, המסתמכת רק על פרמטרים פיזיקליים של הצליל, אינה מסוגלת לפי שעה לפענח במדויק את התקשורת של בעלי חיים ושל תינוקות.

בשנים האחרונות נעשים ניסיונות רבים להשתמש ברשתות נוירונים כדי לפענח אותות של בעלי חיים – עטלפים, לווייתנים וציפורים. אך מחברי המחקר החדש מצביעים על בעיה יסודית: מודלים של למידת מכונה מסווגים קולות לפי דמיון אקוסטי, וזה כלל אינו מבטיח הבנה של משמעותם האמיתית. קולות שנשמעים זהים עשויים לשאת משמעות שונה, ולהפך. המחקר פורסם בכתב העת Current Biology.

כדי לבחון את יכולות האלגוריתמים פנו החוקרים להקלטות של מלמול תינוקות שטרם רכשו דיבור רציף. בשונה מעולם החי בטבע, תגובות המבוגרים לאותות של ילדים ניתנות לפרשנות ברורה. ההקלטות כללו קולות בשלושה הקשרים: בכי שנגרם מאי-נוחות, פנייה להורים ובקשה למזון.

הניתוח נערך באמצעות שיטה אקוסטית קלאסית ושתי רשתות נוירונים מודרניות. המודלים הצליחו לקבץ את האותות טוב יותר מהשיטה הקלאסית, אך עדיין לא עמדו במשימת הסיווג הנכון של משמעותם. הבינה המלאכותית איחדה פעמים רבות קולות בעלי משמעות שונה והפרידה בין אותות בעלי תכלית דומה. הבינה המלאכותית לא קלטה את מידת המצוקה ההולכת וגוברת בסדרת קולות, שאדם מזהה באופן מיידי.

המומחים מדגישים: לפענוח מלא של התקשורת לא די בניתוח הקלטות בלבד. נדרשת גישה משולבת, המשלבת את יכולות הבינה המלאכותית עם תצפיות בתגובות התנהגותיות, ניסויים של השמעת אותות וחקר פעילות מערכת העצבים.

שותף למחקר, פרופ' יוסי יובל, מציין: "זיהוי דפוסים אקוסטיים אינו זהה לפענוח המשמעות: כדי להבין מה בעל החיים 'אומר', עלינו לדעת כיצד הנמען קולט את המסר וכיצד הוא מגיב אליו. בינה מלאכותית היא כלי עוצמתי, אך היא אינה מחליפה את האופן שבו בעל החיים קולט את המסר".